בצלאל נרקיס

בצלאל נרקיס (14.12.1926, 27.6.2008) היה חוקר והיסטוריון אמנות ישראלי. הוא נחשב למומחה מרכזי לאמנות יהודית ולאיורי כתבי היד העבריים.

נרקיס נולד בירושלים למשפחה שלנסיה ולמרדכי נרקיס, שהיה מנהל בית הנכות בצלאל. למד באוניברסיטה העברית היסטוריה יהודית וכללית וספרות עברית. במהלך מלחמת העצמאות שירת בפלמ"ח (כוח לוחמים יהודי) ונפצע פעמיים.

בהמשך היה חבר באיגוד הקומוניסטים העבריים. ב-1949 נשלח על-ידי האיגוד להשתתף בפעולה שנגמרה במעצר; הוא נדון לשנה, ובסופו של דבר ריצת עונשו קוצצה על ידי הנשיא חיים ויצמן.

המשיך ללמוד תולדות האמנות באוניברסיטת לונדון. בין השנים 1964, 1972 לימד תולדות האמנות באוניברסיטה העברית, וכיהן אחר כך כראש החוג לאמנות. בשנת 1979 ייסד את המרכז לאמנות יהודית באוניברסיטה העברית ועמד בראשו עד 1990. שימש גם כיועץ אמנותי במוזיאון בית התפוצות, היה חבר הנהלה במוזיאון ישראל וערך את Journal of Jewish Art.

בשנת 1999 קיבל את פרס ישראל על מפעל חייו בתחום חקר האמנות היהודית. נפטר בירושלים ב-2008, ועד יומו האחרון עסק בכתביו ובמחקריו.

נרקיס נישא להללה והתיישב בירושלים. היו להם שני ילדים וארבע נכדות. עוזי נרקיס הוא דודו.

בצלאל נרקיס (1926, 2008) היה חוקר אמנות. הוא חקר בעיקר אמנות יהודית.

נרקיס נולד בירושלים. אביו היה מנהל במקום שנקרא בית הנכות בצלאל.

הוא למד באוניברסיטה העברית. בזמן המלחמה שירת בפלמ"ח. פלמ"ח הוא כוח לוחמים שעזר בהגנה על הארץ. הוא נפצע פעמיים.

בצעירותו היה שותף לפעילות פוליטית ונעצר לזמן קצר. לאחר מכן המשיך ללמוד תולדות האמנות בלונדון.

הוא לימד באוניברסיטה העברית. ב-1979 ייסד את המרכז לאמנות יהודית. הוא עבד עם מוזיאונים וערך כתב עת על אמנות.

ב-1999 קיבל פרס ישראל. פרס ישראל הוא תואר חשוב שנותנים על תרומה מיוחדת למדינה.

נרקיס נפטר ב-2008. גם לקראת סוף חייו הוא עבד על מחקריו וכתב ספרים.

הוא נשא לאשה את הללה. הם גרו בירושלים. היו להם שני ילדים וארבע נכדות.