בצרה (ישראל)

בָּצְרָה (הגייה: בוצרה) הוא מושב שיתופי באזור השרון, צפונית לעיר רעננה. המושב שייך למועצה אזורית חוף השרון.

היישוב הוקם ב-1946 על אדמות של קרן הקיימת (הארגון שאחראי על רכישת ונטיעת קרקעות יהודיות) ובכספי קרן היסוד (קרן תמיכה להקמת ישובים יהודיים).

המייסדים היו חיילים ישראליים ששירתו בחיל ההנדסה הקרבית של הצבא הבריטי ליד העיר בצרה שבעיראק. השם "בצרה" נגזר משם העיר שבה שירתו.

בתחילה היה היישוב חקלאי שיתופי, תושבים עבדו יחד וניהלו משק משותף. עם הקמת המדינה ב-1948 הפך למושב עובדים בפורמט של אגודה שיתופית (ארגון שבו חברים מקבלים החלטות ומשתפים פעולה כלכלית).

בשנת 1974 התרחב המושב על ידי "בנים ממשיכים", משפחות דור שני. בשנות ה-90 בוצעה הרחבה נוספת על ידי חברי האגודה השיתופית.

במרכז המושב נמצאים מוסדות ציבוריים, וביניהם בית כנסת שתוכנן על ידי בני הזוג האדריכלים ארתור ובלהה שרגנהיים. יש גם בית כנסת ספרדי תחת הנהגת רב היישוב, הרב עזרזר.

הסביבה כוללת פרדסים ושכונת הרחבה עם רחובות חדשים.

בצרה (המבטא: בוצרה) הוא מושב קטן ליד רעננה, באזור השרון.

היישוב נולד ב-1946. זה נעשה על אדמה של קרן הקיימת. קרן הקיימת קונה קרקעות ליהודים. הכסף הגיע מקרן היסוד, שעוזרת להקים יישובים.

המייסדים היו חיילים ששירתו ליד העיר בצרה שבעיראק. לכן קראו למקום בשם בצרה.

בהתחלה זה היה חווה שיתופית. חווה שיתופית היא מקום שבו עובדים יחד בשדות.

ב-1948 הפך למושב עובדים. ב-1974 ובשנות ה-90 הוא התרחב ונבנו בתים נוספים.

במרכז המושב יש בתי כנסת. סביב המושב יש פרדסים ורחובות בשכונת ההרחבה.