ברד

ברד הוא משקע של כדורי קרח שנופלים מעננים. הוא נוצר בתנאי אטמוספירה לא יציבים שבהם מופיעות עננות ערמתית חזקה וזרימות אנכיות חזקות.


הברד נוצר רק בענן מסוג קומולונימבוס (CB), ענן מפותח מאוד בעל בסיס נמוך ופסגה גבוהה. בענן כזה יש קונבקציה (זרימה אנכית של אוויר) שמעלה טיפות מים לגבהים קרים. כשהטיפות עולות מעל רום הקיפאון (גובה שבו המים קופאים), הן הופכות לקרח ויוצרות גרעין שהתחיל כשלג.

במהלך הנפילה הגרעין עלול להפשיר מתחת לרום הקיפאון ולהפוך לטיפה קרה. זרימות אנכיות חזקות עלולות להרים את הטיפה חזרה למעלה, והיא מקבלת שכבת קרח נוספת כשנכנסת שוב לאזורים קרים. התהליך חוזר פעמים רבות עד שהכדור כבד מדי להישאר בענן, ואז הוא נופל לקרקע. כך נוצרות שכבות ברד, בדומה לבצל, שמספרן משקף את מספר מחזורי הקיפאון.

קיים גם סוג שנקרא ברד רך. הוא נוצר מקפיאה של טיפות מים או מהתנגשות של פתית שלג עם טיפות במצב קירור-יתר. ברד רך נראה ספוגי יותר ונופל בעדינות, ויכול להיראות דומה לשלג.


האוויר מאט את מהירות הברד. לו לא היה חיכוך, מהירותו הייתה עולה על 70 קמ"ש. ברד פוגע בחקלאות, בעצים ובפירות, ופעמים רבות גורם לנזקים לרכוש.

תועדו סופות עם כדורי ברד גדולים במיוחד. דוגמאות בולטות: בגרמניה ב-28 ביוני 2006 נפלו כדורים בגודל של כ-12 סנטימטר וגרמו לנזק כלכלי גדול. במקרים אחרים נפלו כדורי ברד "בגודל אשכולית" באלכסנדריה. גם בסיפורים עתיקים ובכתבים היסטוריים מוזכר הברד כמכת טבע שגרמה לנזקים.

חוקרים דנים בשאלה האם סופות ברד קיצוניות קשורות לשינויי אקלים. בסרטים מסוימים הברד מוצג כסימן להתחממות הגלובלית, אך אין על כך הסכמה מדעית מלאה.


בדיני מקוואות הברד נחשב כמקור מים מותרים למילוי המקווה. מים שהתגבשו לשלג, ברד או קרח אינם נחשבים־"שאובים" ולכן אפשר להשתמש בהם לפי הכללים המתוארים בהלכה.

ברד הוא כדורי קרח שיורדים מהעננים. הם נוצרים כשעננים גבוהים ושכרוניים מתרוממים.


ברד נוצר בענן שנקרא קומולונימבוס (ענן גדול וגבוה). בתוכו יש קונבקציה. קונבקציה היא זרם אוויר שעולה ויורד. האוויר הזה מעלה טיפות מים לגובה קר. מעל רום הקיפאון (הגובה שבו מים קופאים) הטיפות קופאות והופכות לקרח.

הכדור יכול להתמלא בשכבות קרח. זה קורה כשכדור עולה ויורד הרבה פעמים בענן. לכן יש לו שכבות, כמו בצל.

יש גם ברד רך. זה ברד שנראה יותר ספוגי ודומה לשלג.


ברד גדול יכול לשבור צמחים, פירות וחלונות. בלי חיכוך האוויר, הברד היה נופל מהר יותר מ־70 קמ"ש.

תועדו מקרים של ברד גדול מאוד. למשל בגרמניה ב־2006 נפלו כדורים גדולים שגרמו לנזק גדול. באזורים אחרים תוארו כדורים בגודל אשכולית.


ביהדות מים שיצרו ברד או שלג יכולים למלא מקווה. מים כאלה לא נחשבים "שאובים".