ברוך קימרלינג

ברוך קימרלינג (16.10.1939, 20.5.2007) היה פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. עסק בחקר החברה הישראלית, בחברה הפלסטינית ובסכסוך הישראלי-ערבי.

קימרלינג נולד בטורדה שבטרנסילבניה, רומניה, ב-1939. בילדותו נפגע משיתוק מוחין, מצב רפואי שמשפיע על תנועה ודיבור, אך לא מנע ממנו פעילות אקדמית ועמידה מול סטודנטים. עלה לישראל בינואר 1952 עם משפחתו. המשפחה גרה במעברת גן יבנה ובהמשך בשכונת דורה בנתניה. כנער היה פעיל בארגון משפחות ילדים עם שיתוק מוחין וכתב יחד עם חברים את העיתון "נתגבר". סיים תיכון באוהל שם ב-1961, קיבל מלגת לימודים ב-1962, תואר שני ב-1969 ודוקטורט ב-1974. עבודת הדוקטורט הובילה לפרסום הספר "ציונות וטריטוריה". בשנת 1975 נישא לדיאנה איידן; היו להם שלושה ילדים. כתב תשעה ספרים ומאות מסות ומאמרים. נפטר בירושלים לאחר מחלת סרטן וקבור בקבורה חילונית בקיבוץ משמרות.

קימרלינג נחשב לאחד הראשונים בישראל שאימצו גישה פוסט‑קולוניאלית בשנות ה‑70. פוסט‑קולוניאליזם היא גישה שמנתחת את יחסי הכוח בין מתיישבים קולוניאליים לבין תושבים מקומיים. הוא תיאר את המתיישבים היהודים ככאלה שבאו לקולוניה מערבית והדירו את התושבים הערבים מהמקומות והקרקעות בהם חיו ועיבדו.
הוא ציין גם תארוך אפשרי להתחלה של זהות פלסטינית, למשל מרד האיכרים של 1834 נגד השלטון המצרי.
בעבודתו תיאר טיפולוגיה של גישות כלפי הקרקע: כלכלית (נכס וכסף), פוליטית (נכס עם משמעות פוליטית), ופרימורדיאלית, קרקע כבסיס סימבולי ופיזי לקיום הקולקטיב. הוא גם סיווג את מידת ההיקשרות לקולקטיב לפי רמות: משפחה, כפר, אזור ולאום. טענתו הייתה שהמהגרים הפכו קרקעות שניתנות לשינוי לנכסים "מוקפאים" בעלי ערך לאומי-סימבולי.
קימרלינג תיאר את קבוצת המייסדים כחבורה הגמונית שכינה "אחוס'לים" (אשכנזים, חילונים, ותיקים, סוציאליסטים, לאומיים), בדומה ל־WASP האמריקאי. לדבריו, אידאולוגיית כור ההיתוך פגעה בזכויות ובתרבויות של עולי ארצות האסלאם. לטענתו, ההגמוניה הזו נחלשה בשנות ה‑70 בעקבות אירועים פוליטיים וחברתיים, מה שהוביל לריבוי תרבויות ללא אידאולוגיה של רב‑תרבותיות.
הוא זיהה שבע קבוצות מרכזיות בחברה הישראלית המודרנית: מעמד בינוני חילוני, דתיים‑לאומיים, חרדים, מזרחים‑מסורתיים, ערביי ישראל, עולי ברית המועצות ועולי אתיופיה. קבוצות אלה שונות בהרגלי נישואין, מגורים, צריכה, שפה וחינוך.

בין ספריו נכלל הספר "שולי במרכז" שעתיד לתרגום לאנגלית בידי אלמנתו דיאנה איידן.

ברוך קימרלינג (1939, 2007) היה פרופסור לסוציולוגיה בירושלים. הוא חקר את החברה בישראל ואת הסכסוך עם הערבים.

נולד בטורדה שברומניה ב‑1939. בילדותו היה לו שיתוק מוחין. שיתוק מוחין זה מצב שמשפיע על התנועה והדיבור. הוא עלה לישראל עם משפחתו ב‑1952. הם חיו במעברה ובהמשך בנתניה. כאשר היה צעיר עסק בארגון משפחות לילדים עם שיתוק מוחין וכתב עיתון קטן בשם "נתגבר". קימרלינג סיים תיכון, קיבל מלגה והמשיך ללמוד סוציולוגיה. קיבל תואר שני ודוקטורט. פרסם ספרים ומאמרים. ב‑1975 נישא לדיאנה. היו להם שלושה ילדים. הוא מת בירושלים לאחר מחלה, וקברו אותו בקיבוץ משמרות.

הוא בחן איך אנשים רואים את הקרקע. יש שלוש דרכים לראות קרקע: כנכס וכסף, ככוח פוליטי, או כמשהו שמקשר אנשים וזהותם. קימרלינג כתב שהמתיישבים החדשים דחיקו את התושבים הערבים ממקומות מגוריהם. הוא גם חילק את החברה הישראלית לקבוצות עיקריות: בינוני‑חילוני, דתיים‑לאומיים, חרדים, מזרחים‑מסורתיים, ערביי ישראל ועולים מרוסיה ואתיופיה.

בספרו "שולי במרכז" יש רעיונות מרכזיים בעבודתו. דיאנה, אשתו, תרגמה אותו לאנגלית.