ברונו קרייסקי (22 בינואר 1911, 29 ביולי 1990) היה פוליטיקאי יהודי סוציאל-דמוקרטי אוסטרי. הוא כיהן כקנצלר אוסטריה (ראש ממשלה) בין 1970 ל-1983, והיה הקנצלר שכיהן לאורך התקופה הארוכה ביותר ברפובליקה האוסטרית.
נולד בווינה למשפחה יהודית עשירה ומתבוללת. בגיל צעיר הצטרף לתנועות נוער סוציאליסטיות. למד משפטים באוניברסיטת וינה, אך הפעילות הפוליטית שלו נגד השלטון הפאשיסטי באוסטריה הובילה למעצר, למשפט ולשחרור עם מגבלות. בבחינות ההיסטוריות של שנות ה־30 הוא הושמט מרשומות הקהילה היהודית לאחר שהפסיק להזדהות עם הדת.
ב-1938, לאחר האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית), נעצר שוב ואז גורש מהארץ. הוא נמלט לשוודיה, שם שהה מ-1938 עד תום מלחמת העולם השנייה ועבד כיועץ כלכלי ופרסם מאמרים. בשוודיה פעל לשחזור עצמאותה של אוסטריה לאחר המלחמה ולחיזוק ההפרדה בין הסוציאליסטים לקומוניסטים.
בווסטהיים הצליח להתאקלם, קיבל תפקידים ארגוניים ועבד על ארגון סיוע לאוסטריה אחרי המלחמה. לאחר המלחמה שירת כנציג אוסטריה בשוודיה לפני שחזר סופית לווינה בסוף 1950.
בווינה חזר לפעילות פוליטית. בשנים החמישים נטל חלק משמעותי במשא ומתן שחיזק את עצמאות אוסטריה, ובפרט בהסכם שהביא לסיום נוכחות בעלות הברית ב-1955 (חוזה המדינה האוסטרי). בעקבות זאת נבחר לפרלמנט ב-1956. ב-1959 מונה לשר החוץ, ועבד על הסכמי מסחר אירופיים.
ב-1967 מונה ליו"ר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, וב-1970 הוביל את המפלגה לניצחון והפך לקנצלר. הוא זכה להישגים פוליטיים ונבחר שוב ב-1971, 1975 ו-1979. בתפקידיו הבינלאומיים ניהל קשרים עם מדינות העולם השלישי והיה דמות בולטת באינטרנציונל הסוציאליסטי. בבחירות 1983 מפלגתו איבדה את הרוב, והוא סירב להקים ממשלת מיעוט ופרש מתפקיד הקנצלר.
קרייסקי ראה ביהדות דת ולא כעם-לאום, והפגין הסתייגות מציונות (הרעיון של ליצור מדינה יהודית). עם זאת הכיר בחשיבות קיומה של מדינת ישראל עבור יהודים בעולם. דעותיו הובילו למתיחות ביחסיו עם ישראל ועם הקהילה היהודית העולמית. ב-1980 היה מהראשונים שנטו להכיר באש"ף (ארגון שייצג פלסטינים) ואישר לפתוח בוויסה שגרירות פלסטינית רשמית.
וינה תחת מנהיגותו שימשה גם כמרכז סיוע למהגרים יהודים מברית המועצות. ארמון שנאו (Schloss Schönau) שימש כמחנה מעבר חשאי. במהלך שנות פעילות המחנה עברו משם עשרות אלפי יהודים לישראל ולמדינות המערב. פרשת שנאו וניהולו של קרייסקי במקרים של חטיפות וחילופים עוררו ביקורת קשה מצד ישראל.
קרייסקי גם נחשד שלא העביר לאזהרה מספקת מידע על כוונות תקיפה מצריות לפני מלחמת יום כיפור. בשנות ה־80 השתתף בעשייה דיפלומטית שקשורה לשחרור שבויים ממלחמת לבנון.
נישא לוורה פירת ב-1942, ונולדו להם ילדים. אשתו נפטרה ב-1988. לאחר פרישתו סבל מבעיות בריאות, עבר השתלת כליה ב-1984 וחי חלקית בספרד. נפטר בווינה ב-1990, בגיל 79. נחשב בעיני רבים לאחד הקנצלרים הסוציאליסטים המרכזיים בהיסטוריה האוסטרית.
ברונו קרייסקי (1911, 1990) היה פוליטיקאי אוסטרי. הוא היה קנצלר אוסטריה. קנצלר פירושו ראש ממשלה.
נולד בווינה במשפחה יהודית. כשהיה צעיר הצטרף לתנועות נוער סוציאליסטיות ולמד משפטים. כשהנאצים הגיעו לאוסטריה הוא נעצר ואז ברח לשוודיה. גלות פירושה לחיות רחוק מהארץ בגלל סכנה.
בשבים בשוודיה עבד כיועץ וכלכלן. שם עזר לארגונים שסייעו לאוסטריה אחרי המלחמה. אחרי המלחמה שב לווינה ועבד בממשל.
בשנות ה־50 ו־60 לקח חלק חשוב בפוליטיקה. ב־1970 נבחר לקנצלר. הוא נבחר שוב בכמה מערכות בחירות ונשאר בתפקיד עד 1983.
הוא לא הזדהה עם היהדות כלאום, והיה ביקורתי כלפי הציונות. למרות זאת הכיר בחשיבות מדינת ישראל. ב־1980 אפשר לארגון פלסטיני לפתוח ייצוג רשמי באוסטריה. חלק מהחלטותיו עוררו מחלוקות וביקורת.
וינה בתקופתו גם עזרה למהגרים יהודים מברית המועצות. במקום שנאו עברו הרבה אנשים לישראל.
נשוי לוורה פירת משנת 1942. אשתו נפטרה ב־1988. ב־1984 עבר ניתוח השתלת כליה. מת בווינה ב־1990 בגיל 79.
