ברכה רמות

ברכה רמות (5 בספטמבר 1927, 29 במאי 2006) הייתה רופאה פנימאית ומומחית בהמטולוגיה, פרופסור לרפואה וזוכת פרס ישראל ברפואה לשנת תשס"א (2001).

ברכה נולדה בקובנה שבליטא בשם בריינלה חווידן. דיברה יידיש ולמדה עברית בבית ספר יהודי. ב-1941 הוגלה עם משפחתה לעיר סיקטיבקר בצפון רוסיה. שם איבדה המשפחה את זכויותיה וחיה בתנאים קשים; עבדה בעבודות ייצור תמורת מזון. לאחר מלחמת העולם השנייה הצטרפה לארגון הבריחה, עברה לפולין ולצרפת, ועלתה לארץ כמעפילה ב-1947 על הספינה "תיאודור הרצל". הספינה נתפסה ונוסעיה הוגלו לקפריסין לזמן קצר. בסיום, הגיעה לארץ והשתתפה במלחמת העצמאות כחובשת בחטיבת יפתח של הפלמ"ח.

התחתנה עם ד"ר יהושע רמות והייתה אם לבן ובת. בעלה נפטר ב-1971. רמות נפטרה ב-2006 בגיל 79.

בשנות המלחמה למדה קורס אחיות וקורס פלצ'ר (מטפל רפואי זוטר). לאחר מכן פנתה ללימודי רפואה. ב-1949 נבחרה למחזור הראשון של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. קיבלה תואר דוקטור לרפואה ב-1952 וזכתה בפרס דולז'נסקי כסטודנטית מצטיינת.

התמחתה ברפואה פנימית בבית חולים תל השומר. בין 1954 ל-1957 השלימה השתלמות בהמטולוגיה (מדע הדם) בארצות הברית, בין היתר במיכאל ריס בשיקגו ובבית הספר לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין בניו יורק. ב-1957 חזרה לישראל והקימה את המכון ההמטולוגי בבית חולים תל השומר. עמדה בראש המכון מ-1957 עד 1991, ותפסה את התפקיד כשהייתה בת 32.

החלה קריירה אקדמית ב-1961. מונתה לפרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב ב-1966 ועלתה לדרגת פרופסור מן המניין ב-1971. ב-1984 הופקדה על קתדרת מחלות המטולוגיות ממאירות.

מחקרה עסק בהפרעות אנזימטיות בכדוריות הדם האדומות, כמו חסר באנזים G6PD (בעיה באנזים שמופיעה בקבוצות מסוימות של אוכלוסיות), ותלסמיה (מחלה תורשתית של כדוריות הדם). עוד חקרה לימפומות של המעי, לוקמיה, מחלת הודג'קין והשפעות של גורמים סביבתיים ונטיות גנטיות על מחלות הדם הממאירות.

בין תפקידיה הציבוריים נמנו ראש שירותי הדם של מגן דוד אדום בהתנדבות (1973, 1979), תפקידי הנהלה בקופת חולים מכבי מאז 1990 וחברות בעמותות רפואיות ומחקריות. הייתה עורכת ראשית של Acta Haematologica וחברה בוועדות מקצועיות, כולל ועדת סל התרופות.

בשנת 2001 הוענק לה פרס ישראל ברפואה על תרומתה לפיתוח ההמטולוגיה בישראל ועל מחקריה הייחודיים. ועדת הפרס ציינה אותה כדמות מופת ברפואה הישראלית.

על שמה ניתן פרס בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון למצוינות בתקשורת רופא-חולה.

ברכה רמות נולדה בקובנה ב-1927. שמה לפני כן היה בריינלה חווידן.

כשהייתה ילדה היא הוגלה עם משפחתה למקום רחוק ברוסיה. שם חיו בתנאים קשים ועבדה בעבודה קשה תמורת אוכל. אחרי המלחמה עזבה לפולין ואז לצרפת. ב-1947 עלתה לארץ כמעפילה. הספינה נעצרה והנגשים הוגלו לקפריסין לזמן קצר. כשחזרו, ברכה שימשה כחובשת במלחמת השחרור.

נישאה לד"ר יהושע רמות והייתה אם לשני ילדים. נפטרה ב-2006 בגיל 79.

למדה רפואה והייתה מהרופאות הראשונות בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. קיבלה תואר רופא ב-1952.

התמחתה במחלת הדם. המטולוגיה היא המדע שעוסק בדם ובמחלותיו. היא נסעה ללמוד בארצות הברית בשנים 1954, 1957.

חזרה והקימה את המכון להמטולוגיה בתל השומר. הנהיגה את המכון משנת 1957 ועד 1991.

חקרה מחלות דם חשובות כמו חסר באנזים G6PD (בעיה בכדוריות הדם) ותלסמיה (מחלה תורשתית של הדם). גם עבדה על לוקמיות ולימפומות.

זכתה בפרס ישראל ברפואה ב-2001 על התרומות שלה למדעי הדם.

בפקולטה באוניברסיטת בן-גוריון נותן פרס על שמה על תקשורת טובה בין רופא לחולה.