ברנרדינו מולינרי

ברנרדינו מולינרי (11.4.1880, 25.12.1952) היה מנצח איטלקי. מנצח פירושו מי שמוביל ומכוון את התזמורת בזמן נגינה.


נולד ברומא ולמד באקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה. התפרסם לראשונה ב-1909, כשהכין את תזמורת אוגוסטאו הרומאית לקונצרט מיצירות ריכרד שטראוס, בניצוח המלחין עצמו. משנת 1912 שימש כמנהל המוזיקלי של התזמורת הזאת למעלה מ-30 שנה. בתקופה זו גייס גם את תמיכתו של מוסוליני לחיזוק מעמד התזמורת בעיר.

למרות שאהב להישאר באיטליה, הוא ניצח על תזמורות בחו"ל. הוא ניצח על הפילהרמונית של ניו יורק בשנים 1928 ו-1931, 1932, וב-1937 ערך סיבוב הופעות בגרמניה.

באוקטובר 1945 הגיע לראשונה לארץ ישראל וניצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית, שנקראה אז "התזמורת הארצישראלית". הוא התמנה ליועץ מוזיקלי קבוע והשתתף בפעילותה עד 1948. בדצמבר 1947, עם פרוץ הלחימה, חזר לתל אביב וניצח בבכורת הפואמה הכוריאוגרפית "יציאת מצרים" מאת יוסף טל. המשיך לנצח בארץ עד פברואר 1948.

מולינרי היה ידוע גם כעורך ועיבד יצירות ישנות, כמו מונטוורדי וויאבלדי. עיבוד הוא שינוי והכנה של יצירה כדי שתתאים לתזמורת אחרת. הוא אף עיבד את "אי האושר" של דביסי באישור המלחין. מצד שני, זכה לביקורת על סגנון הניצוח שלו, במיוחד מארתורו טוסקניני.

אסתרית בלצן טוענת שמולינרי עיבד את ההמנון הישראלי "התקווה" כבר לפני קום המדינה. יש ויכוח אם עיבודו הוא שינוי ממשי או רק תיזמור קוסמטי של עיבוד של מלקולם סרג'נט. לפי הטענה, העיבוד הושתק בחלקו בגלל הקשרים של מולינרי עם משטר מוסוליני. לקראת טקס שחרור ירושלים ב-1967 דרש ליאונרד ברנשטיין לנצח את התקווה בתיזמור של מולינרי. מאז, העיבוד של מולינרי משמש את התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

מולינרי מת ברומא ב-1952. ברומא נקרא רחוב על שמו.


מולינרי מנצח על התזמורת הארץ ישראלית, 1945
מולינרי בירושלים, 1945
ברנרדינו מולינרי עם המלחין מרק לברי, סוף שנות ה-40
עטיפת תוכנית קונצרט בניצוחו של מולינרי

ברנרדינו מולינרי (1880, 1952) היה מנצח איטלקי. מנצח זה אדם שמוביל את התזמורת.


נולד ברומא ולמד במוסד מוזיקה חשוב בשם סנטה צ'צ'יליה. ב-1909 עזר להכין תזמורת לקונצרט של ריכרד שטראוס. משנת 1912 היה המנהל המוזיקלי של אותה תזמורת במשך שנים רבות.

במדינות רחוקות הוא ניצח על הפילהרמונית של ניו יורק. ב-1937 נסע לגרמניה להופעות.

ב-1945 הגיע לארץ ישראל וניצח על התזמורת הארצישראלית. הוא עבד כאן גם כיועץ מוזיקלי. בדצמבר 1947 ניצח בבכורה של היצירה "יציאת מצרים" מאת יוסף טל.

מולינרי עיבד יצירות ישנות של מונטוורדי ויוואלדי. עיבוד הוא שינוי של יצירה כדי שהתזמורת תוכל לנגן אותה. הוא עיבד גם קטע של דביסי וביצע אותו עם אישורו.

יש שאומרים שהוא עיבד את ההמנון "התקווה" לפני קום המדינה. חלק מהאנשים טענו שהעיבוד הושתק בגלל קשריו עם ממשלת מוסוליני. אחרי מלחמת ששת הימים דרש ברנשטיין שינגנו את התקווה בתיזמור של מולינרי. מאז משתמשים בעיבוד שלו בהרבה הופעות.

מולינרי מת ברומא. בעיר יש רחוב על שמו.


מולינרי מנצח בארץ, 1945
מולינרי בירושלים, 1945
תוכנית קונצרט עם שמו