ג'ואקינו גרקו

ג'ואקינו גרקו (איטלקי, כ-1600, 1634) היה אחד מהראשונים שרשמו משחקי שחמט. רשם בסך הכל כ-77 משחקים, רבים מול יריב אנונימי שכונה "NN" (קיצור לכינוי לטיני שמשמעותו 'אלמוני').

גרקו פיתח סגנון התקפי וישיר. הוא העדיף להאיץ את המשחק, להביא את המלכה מוקדם ולחפש הקרבות והקרבות קטלניים. גמביט, הקרבת רגלי כדי להשיג פיתוח מהיר של הכלים, מופיע בשיחתו לעתים קרובות. הגישה שלו מצליחה לפעמים אך גם נכשלה כשאין הגנה או תוכנית ארוכת טווח. הסגנון הזה נתגלה כנגדי לגישה השיתפתית של אמני ההגנה, שעמדו על פיתוח מסודר והחלפות כדי לנטרל התקפות.

גרקו נתן דחיפה לשיטות התקפיות כמו הגמביט. מצד שני, מה שהוגדר מאוחר יותר כפתיחה ה"איטלקית" או Giuoco Piano נקשרת גם לשמו. במשחקיו יש מטעמים פתיחה, מלכודות וסיומות שבהן נראית העדפת ההתקפה על פני ההגנה, כולל דוגמאות למט החנק (smothered mate).

ברבים ממשחקיו מופיעות דוגמאות פתיחה, הטעיות וטעויות של היריב, בעיקר כשכמה כלי היריב אינם מנתחים פיתוח נכון. חלק מהמשחקים שמורים בפורמט PGN ומציגים רעיונות כמו התקפת המלך, הקרבות על המרכז והניצול של טעויות בהוצאת המלכה מוקדם. השפעתו ניכרת אצל שחקנים מאוחרים יותר שהתמקדו ביוזמה ובהתקפה, למשל פול מרפי ופרנסואה אנדרה פילידור.

ג'ואקינו גרקו היה שחמטאי איטלקי מהמאה ה-17. הוא כתב כ-77 משחקים.

הוא שיחק התקפי. הוא הביא את המלכה מוקדם. המלצה: לא לחשוב רק על הגנה.

גמביט, הקרבת רגלי כדי לפתח את הכלים מהר. הגישה הזו לעיתים מנצחת, ולעיתים לא. פתיחה בשם Giuoco Piano נקשרה גם לשמו, כי היה איטלקי.

הוא שיחק הרבה נגד יריב שנקרא "NN". במשחקיו יש מלכודות פתיחה ומט שמחכים לשחקן שמוציא את הכלים בלי לחשוב.

רוב המשחקים שלו מראים התקפות חזקות וטכניקות פשוטות שנלמדות בקלות. שחקנים אחרי-כך הושפעו ממנו, כמו פול מרפי.