ג'ורג' סמית' פטון הבן (11 בנובמבר 1885, 21 בדצמבר 1945) היה גנרל אמריקאי בולט במלחמת העולם השנייה. הופיע בפיקוד בכוחות בצפון אפריקה, בסיציליה ובאירופה וזכה לכינוי "דם ואומץ הזקן".
פטון נולד בסן גבריאל, קליפורניה, במשפחה עשירה עם קשרים צבאיים וממשלתיים. הוריו תמכו בערכי הקונפדרציה והיו בולטים בדעות גזעניות. מגיל צעיר התעניין היסטוריה צבאית וספרות קלאסית, ושאף למעמד מפקד.
פטון למד במכון הצבאי של וירג'יניה ואז בווסט פוינט (האקדמיה הצבאית). ב-1909 הוסמך לסגן וקבע את תחילת שירותו בפרשים. ב-1912 ייצג את ארה"ב באולימפיאדת סטוקהולם בקרב חמש מודרני, והגיע למקום החמישי.
בשנת 1916 פעל במסגרת המשלוח נגד פנצ'ו וייה במקסיקו. במלחמת העולם הראשונה שירת בחיל השריון (כוח טנקים) והקים בית ספר לשריון בצרפת. נפצע ב-1918 וקיבל כמה עיטורים על פועלו.
בשנות העשרים והשלושים קידם פטון את רעיון חיל השריון (כוחות שריון וטנקים) וטקטיקות חדשות. הוא פיקד על יחידות שריון החל מ-1941 ואימן כוחות ללחימה במדבר לקראת הקמפיין בצפון אפריקה.
ב-1942 פיקד על כוחות שלחמו בכיבוש קזבלנקה ולאחר מכן בתוניסיה. משמעתו הקפדנית שיפרה את מוכנות היחידות, ובהמשך כוחותיו דחקו את הציר אל מחוץ לאפריקה.
פטון קיבל פיקוד על הארמייה השביעית בפלישה לסיציליה. לעיתים התעמת עם הגנרל הבריטי מונטגומרי על דרך הכיבוש. פטון הגיע למסינה לפני הבריטים, אך הגרמנים הצליחו להימלט לא נלכדו כמותית.
במהלך הסיציליה נקשר פטון במספר תקריות מביכות ובחילוקי דעות עם גורמים מדיניים וצבאיים. כתוצאה מכך הודח מהפיקוד והועבר ללונדון, שם הוצב בתפקיד קשור להטעיה אסטרטגית בשם "פורטיטיוד" (מבצע הטעיה) במטרה להטעות את הגרמנים לגבי מיקום הפלישה.
פטון קיבל אחר כך פיקוד על הארמייה השלישית ותיקן את שמו בפעולות אחרי הנחיתה בנורמנדי. במהלך מבצע קוברה וההתקדמות שבאה לאחריו הוא תקף במהירות ותמרן מסביב לכוחות גרמניים. באוגוסט 1944 התקדמותו נעצרה חלקית עקב מחסור בדלק.
בקרב על הבליטה בחורף 1944 הגיב פטון לקריאה לחלץ את הדיוויזיה המוטסת ה-101 (יחידת צנחנים אמריקאית). הארמייה שלו שינתה כיוון והצליחה לפרוץ ולחבור לצנחנים הנצורים בבסטון.
לאחר המלחמה מונה פטון למושל בוואריה. הוא ספג ביקורת על כך ששמר פקידים מקומיים בהמשך תפקידם, ופעל בחריפות נגד ברית המועצות בדברים שדלפו לתקשורת. ב-9 בדצמבר 1945 נפצע בתאונת דרכים, שבר את צווארו ונפטר בבית חולים ב-21 בדצמבר 1945. נקבר בבית הקברות הצבאי בלוקסמבורג.
פטון היה דמות שנויה במחלוקת: מפקד נועז ויצירתי אך גם ראוותן ובוטה. נטען שהוא שאף לתהילה ולעתים העדיף מהלכים הרפתקניים. הופעתו החיצונית וההתנהגות שלו עוררו ביקורת ותגובות מעורבות.
היו לו התבטאויות גזעניות ואנטישמיות קשות, והוא הביע מחשבות שליליות על חיילים שחורי עור. יחד עם זאת, יש עדויות לכך שבחלק מהמקרים חיפש יכולת ללא קשר למוצא. הוא גם הזדעזע משחרור מחנה בוכנוואלד והציג אז אזרחים גרמנים לראות את הזוועות.
על שמו נקראה סדרת טנקים אמריקאית, שהגיעה גם לישראל בשם המגח. בשנת 1970 יצא הסרט הביוגרפי "פטון", שזכה במספר פרסים ונכלל בשימור הארכיון האמריקאי לסרטים.
ג'ורג' פטון (1885, 1945) היה גנרל אמריקאי בזמן מלחמת העולם השנייה. קראו לו גם "דם ואומץ הזקן".
פטון נולד בקליפורניה במשפחה עשירה. בבית היו תמונות של מפקדי הדרום. הוא אהב היסטוריה ושירה ורצה להיות מפקד.
למד באקדמיה הצבאית ווסט פוינט. ב-1912 השתתף במשחקים האולימפיים בתחרות קרב חמש מודרני. זהו ספורט שמדמה מיומנויות של חייל.
פטון לחם במקסיקו ובמלחמת העולם הראשונה. שם עבד עם כוחות טנקים (כלי מלחמה כבדים שנקראים שריון).
במהלך המלחמה פיקד על כוחות בצפון אפריקה, בסיציליה ובאירופה. הוא חיזק חיילים וקידם טקטיקות שריון. לפעמים דיבר וקירב החלטות כדי לזכות בתהילה.
בחורף 1944 הגרמנים תקפו בהפתעה ביער הארדנים. פטון סייע לפרוץ ולחבר כוחות לעיר בסטון, ושחרר חיילים שנלכדו.
לאחר שנודע לאחותו כי פיקד על אזור בגרמניה, הוא מונה למושל בבוואריה. לאחר מכן נפצע בתאונת דרכים ב-9 בדצמבר 1945. אחרי כשבועיים הוא נפטר בבית חולים ועזב שאר מורשת גדולה ומעוררת ויכוח.
קראו על שמו טנקים ושמו הופיע בסרט מפורסם בשם "פטון".
תגובות גולשים