ג'יהאד (בערבית: גִ'האד) פירושו המילולי "לפעול במאמץ". משמעותו הדתית היא חובת המוסלמי לשמור על חוקי האסלאם, אך כיום המילה משמשת בעיקר לתיאור מאבק אלים או מלחמת דת בשם האסלאם. יש קבוצות סוניות קיצוניות שמזכירות את הג'יהאד כ"עמוד שביעי" של האסלאם, וכמה שיעים רואים בו אחד המאפיינים הדתיים של האמונה. המילה נפוצה במשמעויות שונות, ולכן חשוב להבחין בין השימושים השונים.
כל מי שמת במהלך ביצוע ג'יהאד נקרא שהיד (שהיד = קדוש שמתו למען האל).
לאחר כיבוש מכה, מוחמד קיבץ שבטים ורצה להפיץ את האסלאם. הוא הכריז על ג'יהאד כדי להרחיב את השפעתו ולהביא אנשים לדת.
בקוראן ובמסורת מופיעים שני רעיונות עיקריים. ג'יהאד חיצוני הוא מאמץ צבאי או מלחמה נגד מי שנחשב לא-מאמין, או להגנה מפני מי שתוקף מוסלמים. ג'יהאד חיצוני נקרא גם "הג'יהאד הקטן". ג'יהאד פנימי הוא מאבק אישי לשיפור עצמי, לשליטה על התשוקות וההתנהגות. זה נקרא "הג'יהאד הגדול". ישנו חדית' שמזכיר את המושג הזה, אך אמינותו שנויה במחלוקת.
בימינו חלק מהפרשנויות הרחיבו את הג'יהאד הפנימי גם למשימות כמו הקמת משפחה, בניית חיים ורפורמות פוליטיות וכלכליות.
חלק מהפסוקים בקוראן מתירים לחימה להגנה על מי שיוצא למלחמה נגדו, או שגורש מביתו שלא בצדק. מסיבה זו רבים רואים במאבק נגד שלטון זר או מדכא באזור שמוגדר כ"בית האסלאם" צורה של ג'יהאד רלוונטי היום. בתקופות הקולוניאליות נעשה שימוש במושג זה במאבקי שחרור, כמו במלחמות נגד שלטון זר.
גישות אחרות מדברות על ג'יהאד התקפי, כלומר הרחבת שלטון מוסלמי או המרת דת בשטח כעניין היסטורי.
מסורתית, הכרזה על ג'יהאד חיצוני מותרת רק לסמכות חוקית מוסלמית, בדרך כלל השליט או ממשלה שמוסמכת לכך. מפלגות אסלאמיות במדינות דמוקרטיות מקבלות את סמכות המדינה ואת חוקי המלחמה. לעומת זאת, ארגונים מיליטנטיים הכריזו על ג'יהאד באופן עצמאי והתעלמו מהרשויות. ארגונים כאלה כוללים בין היתר את אל-קאעידה ואת דאעש. הם טוענים שממשלות ערביות מסוימות אינן מוסלמיות ולכן אין לקשב להן.
בימינו פעולות טרור רבות מיוחסות על ידי המבצעים שלהן לרעיון הג'יהאד. קיימות קבוצות שנקראות "הג'יהאד האסלאמי" בצורות שונות. חלק מנהיגי דת תומכים במאבק אלים, כולל התקפות מתאבדות. אחרים, דתיים וחוקיים, גוניהם בחריפות. לדוגמה, שייח' אחמד חסון הקניין הסורי גינה את הרג אזרחים, ותיאר זאת כחטא.
בקהילה המוסלמית יש חילוקי דעות עמוקים בנושא. חלק רואים בג'יהאד נורמה צבאית, חלק ראו בו מאמץ פנימי, וחלק דוחים אלימות נגד אזרחים מכל סוג.
ג'יהאד (גִ'האד) פירושו לעיתים "מאמץ" או "מאבק". במקור זה חובת המוסלמי לשמור על חוקי הדת. לפעמים משתמשים במילה לתיאור קרב בשם הדת. זה יכול להיות מטעה.
כל מי שמת בזמן ג'יהאד נקרא שהיד. שהיד = אדם שנחשב קדוש כי מת למען האל.
אחרי שמוחמד נכנס למכה, הצטרפו אליו שבטים. הוא רצה להפיץ את האסלאם והכריז על ג'יהאד כדרך להרחיב את הדת.
יש שני סוגים שאנשים מדברים עליהם. ג'יהאד חיצוני הוא מאבק צבאי או קרב. ג'יהאד פנימי הוא מאבק בתוך האדם. זה אומר להתאמץ להיות אדם טוב ושלוט ברגשות.
חלק מהאנשים אומרים שהג'יהאד הפנימי חשוב יותר מהקרב.
לפי הדת, רק סמכות חוקית מוסלמית יכולה להכריז על ג'יהאד חיצוני. אבל קבוצות אלימות הכריזו לבד על ג'יהאד. קבוצות כאלה כוללות ארגונים כמו אל-קאעידה ודאעש. הן מבצעות פעולות אלימות שהן קוראות להן "ג'יהאד".
יש גם דתיים שמגנים על חיי אדם ומדגישים שאסור להרוג אזרחים. לדוגמה, שייח' סורי קרא לגנות הריגת ילדים.
אנשים שונים מבינים את המילה בדרכים שונות. חשוב לדעת מי מדבר ומדוע, ולזכור שלא כל מי שאומר "ג'יהאד" מדבר על אותו דבר.
תגובות גולשים