ג'נטו (Gentoo) היא הפצת GNU/Linux מודולרית, חינמית ובקוד פתוח. היא הופצה לראשונה ב-31 במרץ 2002 (גרסה 1.0) וניתנת להורדה בגרסאות 32 ו-64 ביט, ב"Minimal" (גרסה חלקית), ב-Hybrid ISO ובגרסה למחשבי Raspberry Pi. השם מגיע מפינגווין ה-Gentoo, הידוע כשחיין המהיר בין הפינגווינים.
דניאל רובינס התחיל עם הפרויקטים Stampede ו-Enoch, ושינה את השם לג'נטו. הוא עבר זמנית ל-FreeBSD וחזר ללינוקס, וכתב מערכת ניהול חבילות חדשה בשם Portage, מערכת שמבוססת על רעיון ה-ports של FreeBSD. ב-4 באוקטובר 1999 נרשם הדומיין gentoo.org. בהמשך הוקמו Gentoo Technologies Inc וחנויות סחורה, אך מטרת הרווח נכשלה. במאי 2004 הוקמה Gentoo Foundation, ארגון ללא מטרות רווח, שהניח את הניהול החוקי של הפרויקט; פיתוח טכני מנוהל על ידי מועצת מפתחים. אחרי בעיות מנהליות ב-2007 נערכו בחירות למועצת המנהלים ב-2008. מועצת הנאמנים מקיימת ישיבות חודשיות ופתוחה לדיון ציבורי.
Portage מאפשר שדרוג רכיבים בלי להתקין מחדש את המערכת. זה מנע את הצורך בהתקנות מלאות בכל גרסה חדשה.
ניתן להתקין מג'נטו באמצעות Live CD, מדיסקים אחרים של לינוקס, או מתוך מערכת לינוקס קיימת על מחיצה אחרת. ההתקנה דורשת חלוקת דיסק והתקנת בסיס המערכת באחד משלושה שלבים: 1) התקנה מלאה עם bootstrap, הידור מכל המקורות; 2) מצב ביניים שבו bootstrap בוצע אך עדיין צריך להדר את הבסיס; 3) בסיס כבר מהודר, התקנה מהירה יותר. שלב 3 מומלץ למתחילים.
ההתקנה מתבצעת בתוך סביבת chroot (שינוי שורש, כלומר סביבה מבודדת שמדמה מערכת אחרת), ו-Portage משמשת כדי להוריד ולהדר חבילות קריטיות. ג'נטו אינה כוללת מתקין גרפי מובנה ברוב ההתקנות; ההנחיות זמינות בתקליטור ה-LiveCD ובמקוון.
1) התקנה מלאה עם bootstrap, מהודרת מהמקור.
2) bootstrap בוצע אך צריך להדר את בסיס המערכת.
3) המערכת כבר מהודרת.
הבחירה היא פשרה בין התאמה אישית לזמן התקנה. ברירת המחדל למהדר היא GCC; אפשר לשנות אפשרויות הידור בעזרת משתני סביבה כמו CFLAGS.
לאחר שלושת השלבים כותבים את תצורת המערכת. אפשר להתקין חבילות בינאריות מוכנות מ-Gentoo Reference Platform או להדר תוכנות מהקוד-מקור בעצמך. הגרעין (kernel) של לינוקס צריך להיות מוגדר ומותקן; אפשר להשתמש בכלי menuconfig המסורתי או ב-genkernel להידור אוטומטי.
קבצי תצורה חשובים כוללים את fstab, הגדרות רשת וקובץ מיוחד בג'נטו: /etc/make.conf. make.conf שולט בהידור החבילות ומכיל משתנים כמו CFLAGS, CHOST ו-USE (דגלי USE הם אפשרויות שמאפשרות לכלול או להשמיט תכונות בתוכנה).
יש להתקין טוען אתחול כמו GRUB כדי לאתחל את המערכת. חלק מהמשתמשים עדיין משתמשים ב-LILO הישן. בנוסף מומלצים כלים כמו system logger, כלי מערכת קבצים ומערכת cron; ג'נטו מציעה מספר אפשרויות לכל כלי.
Portage היא מערכת ניהול החבילות של ג'נטו, בהשראת BSD ports. היא כתובה בפייתון והפקודה הנפוצה להפעלה היא emerge. במקום חבילות בינאריות, ג'נטו משתמשת בקובצי ebuild, קבצי טקסט שמכילים הוראות להשיג, להגדיר, להדר ולהתקין תוכנה. זמינים כ-100,000 ebuilds, וניתן לסנכרן את המאגר באמצעות emerge --sync.
דגלי USE מאפשרים להגדיר תכונות בתקני חבילות, כגון תמיכה בפיצ'רים כמו ניגון DVD. דגלים אלה משפיעים על תלותיות ואפשרויות הידור.
מיסוך (masking) קובע אילו חבילות זמינות למערכת. חבילות ניסיוניות מסומנות כ"ממוסכות" כדי שלא יותקנו בקלות. קיימת גם מיסוך "קשיח" (hard masked) שאסור להתקין ללא סיבה טובה. ניתן להסיר מיסוך על ידי העתקת השם ל-/etc/portage/package.unmask.
ג'נטו הותאמה במקור ל-x86, וכיום רצה על ארכיטקטורות רבות כגון x86, AMD64, PowerPC (כולל PowerPC 970), SPARC, MIPS ו-ARM. פרויקטים נוספים כוללים Gentoo עבור Mac OS X שמאפשר שימוש ב-Portage על macOS, וכן ניסיונות להריץ Portage על FreeBSD, OpenBSD ו-Dreamcast.
מערכת ה-Init בג'נטו דומה ל-System V אך משתמשת בשמות לרמות ריצה במקום מספרים. יש גם את הפקודה rc-update לניהול שירותים.
ג'נטו קיבלה ביקורת על תהליך QA, על זמן התקנה ארוך ועל הוויכוח בין חבילות מקור לבינאריות. בתגובה הציעה ג'נטו חבילות בינאריות מוכנות ליישומים גדולים במסגרת Gentoo Reference Platform. בנוסף, המעבר לקרן ללא מטרות רווח צמצם את הטענות על "אליטה" שמנהלת את הפרויקט.
ג'נטו היא הפצת לינוקס חופשית וקוד פתוח. השם מגיע מפינגווין מהיר שנקרא Gentoo.
דניאל רובינס יצר את ג'נטו אחרי פרויקטים קודמים. הוא בנה מערכת חבילות שנקראת Portage. ב-1999 נרשם האתר gentoo.org. ב-2004 הוקמה קרן ג'נטו, ארגון ללא רווח, שמנהל את העניינים החוקיים. מפתחים מנהלים את התוכנה.
ממקורות ההתקנה הנפוצים Live CD. ההתקנה מתחלקת ל-3 שלבים: שלב 1, כל דבר נבנה מהקוד; שלב 2, חלקים כבר נבנו; שלב 3, המערכת מוכנה מראש.
ההתקנה נעשית בתוך chroot. chroot היא סביבה מבודדת שמדמה מערכת אחרת. Portage עוזרת להוריד ולהרכיב תוכנות.
הגרעין (kernel) של לינוקס צריך להיות מוגדר ולהידר. אפשר להשתמש בכלי menuconfig או בתוכנית genkernel להידור. קובץ חשוב הוא /etc/make.conf. הוא קובע איך התוכנות ייבנו.
בג'נטו יש קבצים שנקראים ebuild. ebuild הוא קובץ טקסט שהוא הוראות לבניית תוכנה. משתמשים יכולים לשנות דגלים שנקראים USE. דגלי USE בוחרים אם לכלול אפשרויות כמו ניגון DVD.
חבילות מסומנות לפעמים כנסיוניות (ממוסכות). חבילות מסוכנות מסומנות כ-hard masked. ניתן לשנות זאת על ידי קבצים בתיקיית /etc/portage.
ג'נטו רצה על מחשבים מסוגים רבים, כולל x86, AMD64, PowerPC ו-ARM. יש פרויקטים שמביאים את Portage למאק ולמערכות אחרות. כדי שהמחשב יאתחל צריך טוען אתחול כמו GRUB. בסוף ההתקנה יוצרים משתמשים ואפשר לאתחל.
Gentoo נותנת שליטה רבה על הדר וההגדרות. זה מאפשר מערכת מותאמת אישית, אך ההתקנה וההידור יכולים לקחת זמן.
תגובות גולשים