ג'קומו קזנובה

ג'קומו ג'ירולמו קזנובה נולד בוונציה ב-1725 ונפטר בדוכצוב שבבוהמיה ב-1798. הוא היה סופר והרפתקן איטלקי.

הוא גורש מסמינר לכמרים. במשך חייו עסק במקצועות רבים: חייל, מטיף, מרגל, מוזיקאי, קלפן ואלכימאי. רוב פרנסתו נבעה מקשריו הרומנטיים עם נשים.

ב-1755 נעצר בוונציה בעקבות תלונות על עיסוקיו בתורת הנסתר (מעוד דברים שנחשבו מסתוריים), קשריו עם שגרירים זרים וחברותו בבונים החופשיים (אחווה סודית). הפרטים המדויקים של האישומים ושל משך המאסר לא פורטו, ולכן יש סתירות לגבי הסיבה העיקרית למעצר.

לאחר שנה ברח מכלאו ועבר לפריז. שם, בעזרת השפעתה של המלכה מארי אנטואנט, מונה למנהל הלוטו הצרפתי (הגרלה שאורגנה על ידי המדינה). אחרי תקופה ארוכה החל לנדוד ברחבי אירופה והשתלב בחוגים חברתיים ופוליטיים.

הוא התיידד עם אישים בולטים של תקופתו, ואולי גם שמר על קשר עם אווה פרנק, בתו של יעקב פרנק, מנהיג שבתאי מעורר מחלוקת. בסופו של דבר שירת כספרן בטירתו של רוזן ולדשטיין בדוכצוב.

קזנובה כתב ספרים רבים. המפורסם שבהם הוא "ההיסטוריה של חיי", זיכרונות ב-12 כרכים. בזיכרונות אלה הוא מתאר את חיי החברה של תקופתו ואת מערכות יחסיו עם נשים. התנהגותו בתחום זה הפכה את שמו לסמל של גבר שנודע בהצלחתו עם נשים, והשפיעה על יוצרים רבים.

ג'קומו קזנובה נולד בוונציה ב-1725 ונפטר ב-1798. הוא היה סופר והרפתקן.

הוא עזב את הסמינר לכמרים. עבד במקצועות שונים, כמו חייל ומוזיקאי. הרבה פעמים הוא קיבל כסף בזכות נשים שהושפעו ממנו.

ב-1755 עצרו אותו בוונציה בגלל טענות על עיסוק בדברים מסתוריים וקשרים עם אנשים זרים. אחרי שנה הוא הצליח לברוח והלך לפריז.

בפריז עבד כמנהל הלוטו (הגרלה). אחר כך טייל ברחבי אירופה ופגש אנשים חשובים. בסוף חייו עבד כספרן בטירה בדוכצוב בבוהמיה.

הוא כתב זיכרונות בשם "ההיסטוריה של חיי". זהו ספר גדול של 12 כרכים. שם הוא מספר על החיים והחברה של זמנו. סיפורי חייו הפכו אותו לשם ידוע.