ג'רום דייוויד סלינג'ר נולד ב-1 בינואר 1919 בניו יורק. נפטר ב-27 בינואר 2010 בביתו בקורניש, ניו המפשייר. הוא היה סופר אמריקאי ממוצא מעורב, וידוע בעיקר בזכות התפסן בשדה השיפון וסיפורי משפחת גלאס.
ילדותו ומשפחתו היו מורכבות. אמו הציגה את עצמה כיהודייה, וסלינג'ר גילה את הרקע האמיתי שלה רק בגיל הנעורים. אביו רצה שיעסוק בעסק משפחתי, והוא נשלח ללמוד מקצוע "נחשב". סלינג'ר ה expulsed ממספר בתי ספר, אך הצטיין בסיוף. בגיל צעיר החל לכתוב והשתתף בקורס כתיבה קולומביה, בו פורסם סיפורו הראשון.
הוא ביקר באירופה לפני המלחמה, ועבד לתקופה בעסקי בשר. המראות שם הפכו אותו לצמחוני ועוררו מתחים עם אביו. בזמן מלחמת העולם השנייה השתתף בפלישה לנורמנדי ובקרבות קשים כמו הבליטה ויער הירטגן. ראה גם חלק מן הזוועות של השואה. המלחמה פגעה בנפשו, והוא אושפז בגלל לחץ נפשי.
ב-1948 פורסם בניו יורקר הסיפור יום מושלם לדגי בננה, שזיכה אותו בהכרה. תקופה פורייה נמשכה כעשור, ובמהלכה נולדו רוב יצירותיו המוכרות. בשנת 1951 יצא לאור התפסן בשדה השיפון, שסלל את דרכו ככותב מפורסם ויצר דמות פולחן בקרב בני נעורים.
סלינג'ר נהג להיכנס לעימותים עם עורכים ולעיתים סירב לשינויים ביצירותיו. זה עיכב פרסומים וגרם לו להפסדים כספיים.
אחרי הצלחת התפסן החל סלינג'ר להתרחק מהציבור. ב-1953 עבר להתגורר בקורניש, שם חי בנסיגה יחסית. כשהעניק ראיון לעיתון בית ספר, הנערים מכרו את הראיון לעיתונאים, מה שפגע בו וקירב עוד יותר את הבדידות שלו.
הוא המשיך לכתוב בסתר, וסירב להציע את ספריו לעיבוד לקולנוע. בתו פרסמה ביוגרפיה ב-2000 שתיארה מערכת יחסים קשה עמם.
בשנותיו האחרונות התעמק בתורות מזרחיות כמו זן-בודהיזם (שיטת מדיטציה ופילוסופיה), ושמר על הרגלים מיוחדים בחיי היומיום. מכתבים מאוהדים פורסמו בספר ובאתר ייעודי.
סגנונו של סלינג'ר ריאליסטי וביקורתי. כתיבתו מלאה בהומור סרקסטי ובביקורת על החברה. גיבוריו הם לעיתים אנטי גיבורים, דמויות שמתקשות להסתדר עם החברה, אינן אידיאליות ולעתים פגועות נפשית. יחד עם זאת הם חדים, אינטליגנטיים ורגישים.
משפחת גלאס היא משפחה בדיונית שמופיעה בסיפורים שונים. יש שבעה אחים, כולם בעלי אינטליגנציה גבוהה והשפעות הדדיות. האח הבכור סימור שב ממלחמה ונוטל את חייו; מות זה משפיע עמוקות על שאר האחים. סיפורם מופיע בין היתר ביום מושלם לדגי בננה ובהרבה סיפורים מאוחרים.
התפסן בשדה השיפון (1951) מספר את הולדן קולפילד, נער שאותו אפשר לראות כגירסה צעירה של דמויות סלינג'ר. הספר תיאר תחושות זרות ובדידות של שנות ה-50, זכה לפופולריות גדולה, עורר מחלוקות בקרב המבקרים ונלמד בבתי ספר. סלינג'ר דחה הצעות לעיבוד קולנועי.
הגילוי של מוצאה האמיתי של אמו יצר אצל סלינג'ר קונפליקט זהות בשנות הנעורים. בתקופתו הייתה אנטישמיות שהגבילה כניסה לאוניברסיטאות, והוא חווה את ההשפעות של מציאות זו על חייו ואפשרויותיו.
יצירותיו תורגמו לעברית וכללו בין היתר את התפסן בשדה השיפון, 9 סיפורים ופראני וזואי. רבים מן הסיפורים הופיעו בניו יורקר לפני שפורסמו כספרים.
ג'רום דייוויד סלינג'ר נולד ב-1919 בניו יורק. הוא מת ב-2010 בקורניש, ניו המפשייר. הוא היה סופר מפורסם.
בצעירותו עבר בין בתי ספר ולא תמיד אהב ללמוד. הוא גילה חגיגות משפחתיות מורכבות לגבי מוצא משפחתו. לפני המלחמה ביקר באירופה ועבד בעסק בשר. המראות שם גרמו לו להיות צמחוני.
במלחמת העולם השנייה לחם באירופה. הוא ראה שם דברים קשים מהמלחמה. החוויות פגעו בו נפשית והוא אושפז לזמן מה.
ב-1948 פרסם סיפור מפורסם בניו יורקר. ב-1951 יצא ספרו המפורסם ביותר, התפסן בשדה השיפון. הספר הפך לפופולרי מאוד.
אחרי ההצלחה עבר סלינג'ר לגור בכפר קטן בשם קורניש. הוא רצה שקט והתרחק מעיתונות ומהציבור. הוא המשיך לכתוב לבד.
הוא כתב סיפורים על דמויות שאינן מסתדרות עם החברה. המושג אנטי גיבור הוא דמות שלא תמיד נכונה או גיבורית, אלא רגילה ולעתים פגועה. סלינג'ר התעניין בזן-בודהיזם, שזו דרך של מדיטציה ומחשבה.
הוא כתב סדרת סיפורים על משפחה בשם גלאס. אחד הסיפורים החשובים שלו נקשר לתאונה קשה של אח במשפחה. התפסן בשדה השיפון מדבר על נער בשם הולדן, שמרגיש בודד ובלתי מתאים.
תגובות גולשים