מונגוליה היא מדינה ברובה מישורית באסיה. דרומה שוכן מדבר גובי, וצפונה יש הריונג. המדינה גובלת ברוסיה מצפון ובסין מדרום. לאורכה יש גבול ארוך של 8,114 ק"מ.
בחלקה הצפוני והמערבי יש הרים, ובדרום מישורים ומדבר. הפסגה הגבוהה ביותר היא הר חויטן (ההר הקר), בגובה 4,374 מ', שעל משולש הגבולות רוסיה, סין, מונגוליה. הנמוכה ביותר היא אגם חוח במזרח, בגובה 518 מ'. הגובה הממוצע של המדינה הוא 1,580 מ'.
במחוז חובסגול נמצא אגם חובסגול, אחד האגמים המתוקים הגדולים באסיה. בנוסף יש אגמי מלח, דיונות, ערבות עשב, יערות אלפיניים וקרחונים. צפון ומערב המדינה פעילים סייסמית (רעידות אדמה), ויש שם מעיינות חמים והרבה הרי געש.
יש שלושה רכסי הרים עיקריים: הרי אלטאי הגבוהים במערב, רכס חנגאי המימדי במרכז עם יערות ועמקים, ורכס חנטאי הצפוני-מזרחי, הסמוך לאולן בטור והנמוך יותר. הנהרות זורמים לשלושה אזורים: לאוקיינוס הקרח הצפוני, לאוקיינוס השקט ולמדבריות בדרום. הנהר הגדול ביותר הוא הסלנגה-מורון, הנשפך לימת באיקל. הנהרות ארגון (אורחון) ואמור הם בין הגדולים הבאים.
לאקלים המונגולי קוראים "אקלים יבשתי"; זה אומר שהוא מושפע מריחוק מהאוקיינוסים ולכן יבש וקיצוני. החורף ארוך וקר, והקיץ קצר ולח יחסית. בצפון יורדים הכי הרבה משקעים, כ־200, 350 מ"מ בשנה. בדרום יורד מעט מאוד גשם, כ־100, 200 מ"מ, ובחלקים של אומנוגובי (דרום הגובי) כמעט ללא גשם.
המילה המונגולית "גובי" (govʸ) פירושה מדבר, אבל המונגולים מבחינים בינו לבין "ישימון", מדבר שממש לא מתאים לחיים. בין נובמבר למרץ הטמפרטורות בדרך כלל מתחת לאפס. בחורף יכולות הטמפרטורות לרדת ל־20, 35 מעלות מתחת לאפס. באפריל ובאוקטובר הן קרובות לאפס. בקיץ יכול להגיע הטמפרט לטמפרטורות של כ־33 מעלות באולן בטור, ולמעל 40 מעלות במדבר הגובי. תושבים אומרים שלפעמים מרגישים כאן את כל ארבע העונות באותו יום.
בעקבות תעשייה ועיור נפגעה איכות הסביבה. הזיהום של ימת באיקל על ידי רוסיה עורר מודעות מונגולית לשימור אגם חובסגול. מפעל צמר שפיל שפכים נסגר, ותנועת מכליות נפט באגם הופסקה. כריתת יערות בהרי חנגאי האטה את זרימת הנהרות. נהרות הוכרו כפגועים מזיהום תעשייתי ומחומרי הדברה. אולן בטור סובלת מזיהום אוויר חמור.
לכן הקימה ממשלת מונגוליה ב־1987 משרד להגנה סביבתית. מונגוליה חתומה על הסכמים בינלאומיים סביבתיים, כולל פרוטוקול קיוטו והאמנה נגד נשק גרעיני.
מונגוליה נמצאת באסיה. היא מישורית ברובה. מדרום יש מדבר גדול שנקרא גובי (גבי = מדבר, מקום יבש). מצפון יש הרים. המדינה גובלת ברוסיה ובסין. קו הגבול שלה ארוך מאוד, 8,114 ק"מ.
הנקודה הגבוהה ביותר היא הר חויטן, גובהו 4,374 מ'. הנמוכה ביותר היא אגם חוח, בגובה 518 מ'. ממוצע הגובה במדינה הוא 1,580 מ'.
באזור חובסגול יש אגם מתוק גדול. יש גם אגמי מלח, דיונות חול, ערבות עשב ויערות בהרים. בצפון ובמערב יש רעידות אדמה מעת לעת, מעיינות חמים והרבה הרי געש.
יש שלושה רכסי הרים עיקריים: הרי אלטאי במערב, חנגאי במרכז וחנטאי בצפון-מזרח. הנהרות הגדולים זורמים לימה באיקל, לאוקיינוס השקט ולדרום המדברי. הנהר הכי גדול הוא סלנגה-מורון.
מונגוליה יבשה וקיצונית במזג האוויר. החורף ארוך וקר מאוד. הקיץ קצר וחם. בצפון יורד יותר גשם מאשר בדרום. באיזור אומנוגובי כמעט ולא יורד גשם. בחורף יכול להיות עד 20, 35 מעלות מתחת לאפס. בקיץ אפשר להגיע ל־33 מעלות בעיר אולן בטור, ולמעלה מ־40 במדבר.
התעשייה גרמה לזיהום. בגלל זה סגרו מפעלים שאכלסו שפכים לאגם חובסגול והפסיקו מכליות נפט שם. כריתת יערות פגעה בנהרות. העיר הבירה אולן בטור סובלת מזיהום אוויר קשה. ב־1987 הקימה הממשלה משרד להגנה על הטבע. מונגוליה גם חתומה על הסכמים בין־לאומיים לשמור על הסביבה.
תגובות גולשים