גאוגרפיה של ניו זילנד

ניו זילנד היא מדינת איים בדרום האוקיינוס השקט. היא מורכבת משני איים עיקריים, האי הצפוני (Te Ika-a-Māui) והאי הדרומי (Te Wai Pounamu), וכן ממספר איים קטנים יותר כמו סטיוארט, ואיהקה, גרייט ברייר ואיי צ'טהאם. האיים המרכזיים מופרדים על ידי מצר קוק. שטחה הכולל הוא כ-268,680 קמ"ר, מעט גדול מבריטניה וכמעט בגודל איטליה. לניו זילנד אין גבול יבשתי; המדינה הקרובה ביותר היא אוסטרליה, כ-1,600 ק"מ צפונית-מערבית.

הנוף מגוון מאוד: יש הרים מושלגים, קרחונים (גושי קרח נעים), חופים זהובים, אזורים תרמיים (מקום אליו יוצא חום מהאדמה), הרי געש פעילים, יערות גשם ומישורים נרחבים. בגלל משקעים רבים יש כאן אגמים ונהרות רבים, וקו חוף ארוך עם פיורדים ומפרצים.

האי הדרומי הוא הגדול מבין איי ניו זילנד, שטחו כ-151,215 קמ"ר. הוא חצוי על ידי האלפים הדרומיים. ההר הגבוה במדינה הוא הר קוק (Aoraki/Mt Cook) בגובה 3,754 מטר, ויש עוד כ-18 פסגות מעל 3,000 מטר. האלפים קרובים לחוף המערבי והמדרונות שלהם כמעט נופלים לים. ממזרח לאלפים פרושים מישורים שבהם מתרכזים רוב התושבים. האלפים נוצרו מתנועה והתנגשות של לוחות טקטוניים (לוחות ענקיים של קרום כדור הארץ). כמות משקעים גדולה ותנועת קרחונים בעידן הקרח שיצרו אגמים, נהרות, פיורדים ומבני נוף אחרים.

האי הצפוני, שטחו כ-113,729 קמ"ר, מאופיין בפעילות געשית. מקור הפעילות הוא שקיעה של לוח האוקיינוס השקט תחת הלוח האוסטרלי (תהליך שנקרא סאבדקשן, subduction). לאורך האי יש הרי געש פעילים ואזורים תרמיים. במרכזו שוכנת תּאוּפּוֹ (Lake Taupō), האגם הגדול במדינה. דרומית לאגם נמצא רואפהו (Ruapehu), ההר הגבוה בצפון, שהתפרץ באמצע שנות ה־90. במערב מתנשא הר אגמונט (טאראנאקי), חרוט כמעט מושלם במרכז אזור מישורי.

לניו זילנד מאות איים קטנים, רובם בלתי מאוכלסים. בין אלה: אי סטיוארט כ-30 ק"מ מדרום לאי הדרומי, איי צ'אתאם כ-500 ק"מ מזרחית, ואיים פולינזיים מרוחקים כמו איי קוק וטוקלאו כ-3,000 ק"מ מצפון־מזרח. ניו זילנד טוענת גם לשטח חסות ברוס (אנטארקטיקה).

סטיוארט הוא האי השלישי בגודלו, שטחו כ-1,746 קמ"ר. הוא מופרד מהאי הדרומי על ידי מצר פובו. רובו מכוסה צמחייה עבותה, וחלקו הצפוני בוצי. הפסגה הגבוהה היא הר אנגלם בגובה 979 מטר. מתגוררים שם כ־236 אנשים, והיישוב העיקרי הוא אובן. כל שטח האי מוכרז כפארק לאומי.

בניו זילנד הקיץ נמשך מדצמבר עד פברואר והחורף מיוני עד אוגוסט. הטמפרטורות בדרך כלל נע בין כ-0°C ועד כ-30°C, ובוולינגטון הממוצע נע בין 6°C ל-20°C. כמות המשקעים השנתית נפוצה בין 600 ל־1,800 מ"מ. בחוף המערבי של האי הדרומי יורדים לעתים עד כ-12,000 מ"מ גשם בשנה.

כמעט שליש משטח ניו זילנד, יותר מ־80,000 קמ"ר, מוגן כפארקים ושמורות. יש 14 פארקים לאומיים המשתרעים על כ־25,000 קמ"ר. טונגארירו הוכרז כפארק הראשון ב־1887. פארק פיורדלנד הוא הגדול ביותר, שטחו כ־12,519 קמ"ר. קיימות גם שמורות יער ושמורות קטנות רבות, וכן שמורות ימיות. המשרד לשימור (Department of Conservation, DOC) נוסד ב־1987 והוא מנהל את השטחים המוגנים. ה־DOC אחראי לשיקום סביבתי, שימור מינים, הגנה מפני שרפות, סימון מסלולי טיול ותחזוקת מתקני קמפינג ובקתות.

ניו זילנד היא מדינה של איים בים הדרומי. יש בה שני איים גדולים. האי הצפוני והאי הדרומי. יש גם איים קטנים כמו סטיוארט וצ'אתאם.

האי הדרומי גדול יותר. יש בו את האלפים הדרומיים, הרים גבוהים ושלג. ההר הכי גבוה הוא הר קוק, כ־3,754 מטר. ממזרח לאלפים יש מישורים שבהם רוב האנשים גרים. בעבר שינויים בקרח ובגשם יצרו אגמים ופיורדים (מפרצים עמוקים).

האי הצפוני קטן יותר ויש בו הרי געש. הרי געש הם הרים שמתפרצים עם לבה. במרכז האי יש את אגם טאופו, האגם הגדול בניו זילנד. דרומית לו עומד רואפהו, הר שהתפרץ בשנות ה־90. במערב נמצא הר אגמונט, הר בצורת חרוט יפה.

למדינה מאות איים קטנים. סטיוארט נמצא כ־30 ק"מ מדרום לאי הדרומי. יש גם איים רחוקים כמו איי קוק וניווה.

סטיוארט הוא האי השלישי בגודלו. רובו מכוסה עצים ובוץ. הפסגה הגבוהה היא הר אנגלם, 979 מטר. גרים שם כ־236 אנשים. היישוב העיקרי הוא אובן. כל האי הוא פארק לאומי.

הקיץ בניו זילנד הוא מדצמבר עד פברואר. החורף מיוני עד אוגוסט. בדרך כלל לא חם מאוד ולא קר מאוד. הטמפרטורות נדירות מעל 30°C או מתחת ל־0°C. בחוף המערבי של האי הדרומי יורד הרבה מאוד גשם.

כמעט שליש מהמדינה מוגן כפארקים ושמורות. יש 14 פארקים לאומיים. פארק פיורדלנד הוא הגדול שבהם. המשרד לשימור (DOC) דואג לשמירה על הטבע ונוסד ב־1987.