גאיוס סמפרוניוס גרקכוס

גאיוס סמפרוניוס גרקכוס (154, 121 לפנה"ס) היה פוליטיקאי רומי בולט מהמאה ה־2 לפנה"ס. הוא היה אחיו של טיבריוס גרקכוס וממנהיגי סיעת הפופולרים, שנלחצה לשפר את מצב העניים ברומא. בסופו של דבר נרצח על ידי מתנגדיו הפוליטיים.

גרקכוס נולד למשפחה עשירה וקשרים פוליטיים חזקים. אמו, קורנליה, הייתה בתו של סקיפיו אפריקנוס, מפקד שזכה נגד חניבעל. כצעיר שירת בצבא כרב־משנה (קצין זוטר) ונשלח לנומנטיה תחת פיקודו של פובליוס קורנליוס סקיפיו אמיליאנוס. המבט שלו על מצוקת הפלבס (העם הפשוט) הושפע מחזונו של אחיו טיבריוס, שפעל ברפורמות קרקעיות ונרצח.

בשנת 126 לפנה"ס נבחר גאיוס לקוואיסטור (פקיד כספים) ושירת בסרדיניה. שם נודע כנואם ושידל ערים לסייע בחורף קשה. הועלו נגדו טענות שעזב את התפקיד מוקדם, והוא טען שנשאר שנתיים בהתאם למנהג.

בשנת 123 לפנה"ס נבחר לטריבון הפלבס (נציג העם). בגישה זהירה שלקח מטעויות אחיו, הוא בנה בסיס תמיכה רחב, שכלל גם אנשים עשירים יותר. כמה מחוקיו העיקריים:
- חיזוק החוק האגררי של טיבריוס (חוק שעוסק בחלוקת אדמות). הוא רצה להגביל אחזקת אדמות גדולות ולתמוך בחקלאים קטנים.
- סבסוד דגן (גרעין לחם) לאזרחי רומא, כדי להקל על הוצאות המחיה.
- העברה למכרז של זכות גביית מיסים בפרובינקיה אסיה לבני מעמד הפרשים (מעמד חברתי־כלכלי שנקרא equites), כדי לפגוע בשליטת הסנאט על התפקידים האלו.
- ניסיון להגביל את משך השירות הצבאי ואת מספר המערכות כדי להקל על החקלאים שהשתתפו במצבים צבאיים ארוכים.
- העברת סמכויות שיפוט בתיקים של עושק לנושאי המעמד הפרשים, במקום לסנאטורים.

הוא גם תמך במתן זכויות אזרחיות למיעוטים מסוימים באיטליה. חלק מחוקיו נכשלו עקב התנגדות חזקה של הסנאט והמעמד הוותיק. בכוח פוליטי הוא נישא לליקיניה כדי ליצור ברית עם משפחה רומית חשובה.

בשנת 122 לפנה"ס נבחר שוב לטריבון, דבר שלא היה מקובל עד אז. במהלך כהונתו המשיך בקידום רפורמות, אך נתקע בהתנגדות גדולה. שני צעדים ספציפיים פגעו במעמדו: הקמת קולוניה ברובה על אדמות קרתגו (חוק שעבר אך זכה לביקורת), והצעת חוק להעניק אזרחות רחבה יותר לבני הברית האיטלקיים, שהודחה.

גרкכוס ניסה לשפר את מצב החקלאים והעניים דרך חוקים כלכליים וחברתיים. הוא חיזק את הרפורמה האגררית של אחיו, קידם סבסוד מזון, פעל לשנות את אופן גביית המיסים בפרובינקיות והעביר סמכויות רציניות מבעלי המשרות המסורתיות בסנאט אל מעמד הפרשים.

ניסיונו להיבחר פעם שלישית לטריבון נכשל. הקונסול לוקיוס אופימיוס כינס אספה כדי לבטל את חוקיו של גאיוס. במהלך האירועים נרצח ליקטור של אופימיוס, והסנאט העניק לקונסול את ה־senatus consultum ultimum ("החלטת חירום של הסנאט"), שמשמעותה רשות לפעול לשמירת הרפובליקה.

אופימיוס חימש כוחות. גאיוס, שותפו מרקוס פולביוס פלאקוס ותומכיהם נסו והתבצרו בגבעת האוונטין. משא ומתן נכשל והמאבק התפתח לעימות אלים, שבו נהרגו גאיוס, פלאקוס וכ־3,000 מתומכיהם.

בשנת 120 לפנה"ס נשפט אופימיוס על מעשיו וטען שפעל לפי סמכות הסנאט. הוא יצא זכאי, וזה קבע תקדים משפטי חשוב: קונסולים שקיבלו החלטת חירום יכלו לפעול במהירות, ולפעמים אף להרוג אזרחים בלי משפט רגיל. התקרית העלתה מחדש את השאלה על סמכויות הסנאט והקונסולים, והמערכת הפוליטית ברומא נשארה מחולקת סביב מורשתו של גאיוס.

גאיוס סמפרוניוס גרקכוס (154, 121 לפנה"ס) היה פוליטיקאי רומי. הוא היה אחיו של טיבריוס גרקכוס. הם רצו לשפר את המצב של האנשים העניים ברומא.

גרקכוס נולד למשפחה חזקה. אמו הייתה בתו של גנרל מפורסם, סקיפיו אפריקנוס. הוא שירת בצבא והראה דאגה לעניים. אחרי שגילה את קשיי העם, החל בקריירה פוליטית. ב־126 לפנה"ס שירת כקוואיסטור (פקיד כספים) בסרדיניה.

בשנת 123 לפנה"ס נבחר לטריבון הפלבס (תפקיד שמייצג את העם). הוא עשה חוקים כדי לעזור לחקלאים ולעשירים קטנים. בין הדברים שעשה:
- חיזק חוקי חלוקת אדמות (הקטנה של אחיזת אדמות ענקיות).
- נתן סיוע בדגן (קצת לחם ושאר מזון) לאזרחים.
- שינה מי מקבל את זכות גביית המיסים בפרובינציות, כדי לצמצם את כוח הסנאט (מועצת הזקנים).

הוא גם רצה לתת אזרחות לחלק מבן־הברית, אבל הצעה כזו נדחתה. הוא הצליח להיבחר שוב ב־122 לפנה"ס, וזה היה נדיר.

הוא עבד כדי לעזור לאנשים שעבדו באדמה. הוא רצה שהאדמות יחולקו והחקלאים יוכלו לחיות בכבוד.

כשניסה להיבחר שוב, קונסול בשם לוקיוס אופימיוס קרא להפוך את חוקיו. בזמן אספה תוכנית התערערה. הקונסול קיבל החלטת חירום מהסנאט (הסנאט היא מועצה של מנהיגים). גאיוס ותומכיו התבצרו בגבעת האוונטין (גבעה ברומא). לאחר כשלון המשא ומתן פרץ עימות. גאיוס ופחות או יותר 3,000 מתומכיו נהרגו.

בשנה שלאחר מכן אופימיוס נשפט וזוכה. המקרה הראה שסנאט וקונסולים יכולים להשתמש בהחלטות חירום בדרך שהשפיעה על זכויות האזרחים.