גבעה 24 אינה עונה

״גבעה 24 אינה עונה״ הוא סרט ישראלי משנת 1955, בבימוי הבמאי הבריטי ת'ורולד דיקנסון.

הסיפור מבוסס על רעיון של צבי קוליץ והתסריט נכתב על ידי קוליץ ופיטר פריי. המוזיקה היא של פאול בן-חיים. חוזה ההפקה נחתם בספטמבר 1953. במהלך 1954 נוצר קונפליקט בין פריי לדיקנסון, ופריי הוסר מהבימוי. באוגוסט 1954 הוגשה בקשה לצו מניעה, ובסופו של דבר הושגה פשרה. הסרט הופק על ידי ג'ק פדואה בשיתוף עם קוליץ.
היה זה ההפקה הגדולה ביותר בישראל עד אז, עם תקציב של כ‑400,000 דולרים, ובפועל עלתה ההפקה בערך פי שלושה מהמתוכנן. הסרט ייצג את ישראל בפסטיבל קאן.
הצילומים נעשו בישראל, עם צוות מקומי שכלל, בין היתר, את אריק לביא ושושנה דמארי.

העלילה בנויה כמעין מסגרת שמכילה שלושה סיפורים קצרים. המסגרת היא הגעתם של משקיפי האו"ם (נציגים של האומות המאוחדות) לגבעה 24 לאחר קרב במלחמת העצמאות. הם מוצאים שלושה חיילים מתים וחיילת. בידה של ההרוגה נמצא דגל ישראל, ובכך הם מכריזים על שייכות הגבעה לישראל.

השלוש העלילות הפנימיות הן:
1) סיפורו של צעיר אירי ששירת במשטרת המנדט (משטרה שלשלטון הבריטי בתקופה המנדטית). הוא מתאהב בנערה ישראלית ומתנדב להילחם לצד היהודים.
2) סיפורו של תייר אמריקאי שנלכד בעיר העתיקה ונלחם בהגנת הרובע היהודי, כולל ימי הקרב האחרונים וההתגוננות בבית החולים משגב לדך.
3) סיפורו של צבר (אדם שנולד בארץ) קשוח שנפגש בקו החזית עם קצין נאצי פצוע ששירת בצבא מצרים. המפגש מעורר בו רגשות יהודיים רדומים. בסצנה בולטת רואה הקצין את דמות הצבר כדמות יהודי גלותי עם בגדי שחור וטלאי צהוב (טלאי זיהוי ליהודים בתקופה הנאצית).

דמות נוספת חשובה היא הלוחמת אסתר הדסי, אחות שטיפלה בתייר האמריקאי עד כניעת הכוחות.

הסרט זכה להצלחה ציבורית, אך גם ספג ביקורת על איכותו האמנותית. עוד טענו שמבחינת השפה, הסרט מדבר אנגלית, זה נעשה כהכנה להפצתו בחו"ל.

״גבעה 24 אינה עונה״ הוא סרט ישראלי משנת 1955. הבמאי היה ת'ורולד דיקנסון.

הרעיון היה של צבי קוליץ. התסריט נכתב על ידי קוליץ ופיטר פריי. המוזיקה הובאה על ידי פאול בן-חיים. ההפקה החלה ב-1953 והסרט יצא גדול ויקר יחסית אז. הוא עבר לפסטיבל קאן.

הסיפור מתחיל כשהמשקיפים של האו"ם (נציגים של מדינות שונות) מגיעים לגבעה אחרי קרב. הם מוצאים שלושה חללים ולוחמת. ביד של האישה יש דגל ישראל, והמשקיפים קובעים שהגבעה שייכת לישראל.

בתוך הסיפור יש שלוש סיפורים קטנים:
- צעיר אירי שהיה במשטרת המנדט (משטרה שלטונית), שהתאהב והצטרף להילחם לצד היהודים.
- תייר אמריקאי שנלחם בהגנת הרובע היהודי והיה בבית חולים בשם משגב לדך.
- צבר ישראלי שפוגש קצין פצוע שהיה בעבר בנאצים. המפגש מעורר בו רגשות יהודיים.

אסתר הדסי היא אחות שטיפלה בתייר עד שהכוחות נכנעו.

הסרט הצליח אצל הקהל אך חלק מהמבקרים אמרו שהוא פחות מוצלח מבחינה אמנותית. הוא דובר אנגלית כדי שיוכלו להראות אותו בחו"ל.