גבעת ברנר

גבעת ברנר היא קיבוץ (יישוב שיתופי) בישראל, שייך למועצה אזורית ברנר. הוא שוכן מדרום לרחובות וממערב לכביש 40. הקיבוץ נקרא על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר, שנרצח במאורעות תרפ"א (1921). נכון ל‑2022 חיים בקיבוץ כ‑2,700 תושבים, מה שהופך אותו לקיבוץ הגדול ביותר בישראל מבחינת אוכלוסייה.

גרעין הקבוצה התגבש בשנת 1926 ברחובות. הקבוצה כללה חלוצים ממקומות שונים, בעיקר מליטא ומווהלין. בתחילה נרכשו רק 200 דונם (יחידת שטח). ב־4 במרץ 1928 עלתה הקבוצה הראשונה למקום, וב־29 ביוני אותה שנה עלו כל החברים.

בגלל מחסור בקרקע רבים מהחברים עבדו בעבודות שכירות בפרדסי הסביבה (מטעים). בשנת 1929 הצטרפה קבוצת "חרות" מגרמניה. באותה שנה אנצו סרני, חבר ממוצא איטלקי, הצליח לגייס כסף באיטליה ורכש כ־1,000 דונמים נוספים.

הקיבוץ הוצא לזמן קצר בתקופת מאורעות תרפ"ט (1929). בשל המיעוט בקרקע פתח הקיבוץ תעשייה: מפעל "רימון" למיצים וריבות שסיפק את הצבא הבריטי, ומפעל "מטר" למוצרי השקיה. גבעת ברנר היה מהראשונים שפתחו בית הבראה בשם "בית ישע", בהשקעת ישע סמפטר מארצות הברית.

בהמשך גדל הקיבוץ, והיה ידוע כבעל ריכוז גדול של משפחות ממוצא איטלקי. בתחילת שנות ה‑50 נסלל כביש גישה מהכביש הראשי. הקיבוץ השתייך לקיבוץ המאוחד, וב־1952 פרשה קבוצה גדולה שהתאחדה עם קיבוץ נצר, ויצרה את נצר סרני על שם אנצו סרני.

בזמן משבר הקיבוצים סבל הקיבוץ מקשיים כלכליים. מפעלים ובית ההבראה נסגרו. כיום הקיבוץ עבר תהליך הפרטה והוא בעלים של חברת התכנון א.ב מתכננים.

בשנת 2017 הופקדה תוכנית להקמת פארק תעסוקה על שטח כ־526 דונם. הפארק צפוי לכלול בין היתר מתאמי אריזה, שטחי מחסנים לוגיסטיים ומוזיאון לכלים ותהליכים חקלאיים.

בשנים 2006, 2007 הוחלט לבנות צמוד לקיבוץ שכונה קהילתית. בתחילה קראו לה "ההרחבה הקהילתית". לאחר כשנתיים שינו השם ל"שכונת הדקלים".

גבעת ברנר הוא קיבוץ. קיבוץ = כפר שבו אנשים עובדים וחולקים דברים.
הקיבוץ ממוקם דרום לרחובות, ליד כביש 40. שמו על שם הסופר יוסף חיים ברנר.
כ‑2,700 אנשים גרו בו ב‑2022. זהו הקיבוץ הגדול בישראל לפי מספר תושבים.

קבוצת מתיישבים החלה להתארגן ב‑1926. הם עלו לאדמה ב‑1928. בתחילה היה להם רק שטח קטן של 200 דונם. דונם = יחידת מדידת שטח.
מסיבה מהקשיים עבדו רבים בפרדסים. פרדס = מטע עם עצי פרי.
בשנת 1929 הצטרפו חברים מגורמניה. גם חבר איטלקי בשם אנצו סרני גייס כסף וקנה עוד אדמה.

בקיבוץ היו מפעלים לייצור מיצים וריבות ושאר כלי חקלאות. היו בו גם "בית ישע". בית הבראה = מקום לנופש ולמנוחה.
בזמן משבר כלכלי כמה מפעלים נסגרו. היום הקיבוץ הפך לפרטי וזו גם חברה שמתכננת בניינים.
בשנת 2017 הוצעה תוכנית לפארק תעסוקה גדול ולמוזיאון של כלים חקלאיים.

בשנים 2006, 2007 בנו ליד הקיבוץ שכונה חדשה. בתחילה קראו לה "ההרחבה הקהילתית". אחרי שנתיים קראו לה "שכונת הדקלים".