גבריאל חוסה דה לה קונקורדיה גארסיה מארקס (6 במרץ 1927, 17 באפריל 2014) היה סופר, עיתונאי ותסריטאי קולומביאני. זכה בפרס נובל לספרות ב-1982, שהוא פרס עולמי חשוב לכותבים.
נולד בעיירה אראקאטאקה שבקולומביה והתחיל את דרכו כעיתונאי בעיתון "אל אספקטדור". שימש ככתב חוץ בעשרות ערים ברחבי העולם, וחי תקופות ממושכות במקסיקו ובספרד. בגיל 55 קיבל את פרס נובל והגיע לפרסום עולמי.
הוא נחשב לאבי הריאליזם הקסום, זרם ספרותי שמשלב אלמנטים קסומים בחיי יומיום. בין יצירותיו המוקדמות סיפורים קצרים שהתארגנו אחר־כך בקובץ "עיניים של כלב כחול".
הספרים הראשונים שלו כללו את "סופת שלכת" (1955), "אין לקולונל מי שיכתוב אליו" (1961) ו"ימי רעה" (1962). הפריצה הבינלאומית הגיעה ב-1967 עם "מאה שנים של בדידות", שמסכה את תולדות העיירה הבדיונית מקונדו והפך לרב-מכר.
הצלחתו נתנה לו השפעה פוליטית; הוא ניסה לתווך בסכסוכים בקולומביה ופיתח קשרים אישיים עם מנהיגים כמו פידל קסטרו. בשנות ה-70 וה-80 פרסם ספרים חשובים נוספים, ביניהם "הסיפור העצוב שלא ייאמן על ארנדירה התמה" (1972), "סתיו של פטריארך" (1975), "כרוניקה של מוות ידוע מראש" (1981), "אהבה בימי כולרה" (1985) ו"גנרל במבוך" (1989).
במשך יותר משלוש עשורים נמנעה כניסתו לארצות הברית בגלל הביקורת שלו כלפי מדיניותה וקשריו עם קסטרו; החרם הוסר רק ב-1995.
בשנות ה-2000 כתב אוטוביוגרפיה בשם "לחיות כדי לספר" (פורסם ב-2002), שבה תיאר את ילדותו ובחירתו להיות סופר. לאחר מכן יצא ספרו "זיכרונות מהזונות העצובות שלי" (2004). בשלב מאוחר יותר חלה בדמנציה, ונפטר בגיל 87 ב-2014 מסיבוכי דלקת ריאות. גופתו נשרפה במקסיקו סיטי, ואפרו הוחזר לכרטחנה דה אינדיאס.
ב-2014 רכשה אוניברסיטת טקסס את ארכיונו, וב-2017 חלקו הועלה לרשת. בנו הוא במאי הקולנוע רודריגו גרסיה. ב-6 במרץ 2018 הוקרן לו דודל לכבוד יום הולדתו ה-91.
בין יצירותיו הבולטות: "מאה שנים של בדידות", "אהבה בימי כולרה", "כרוניקה של מוות ידוע מראש", "גנרל במבוך" וקובצי סיפוריו, כמו "עיניים של כלב כחול".
גבריאל גארסיה מארקס נולד ב-6 במרץ 1927 באראקאטאקה בקולומביה.
הוא היה סופר ועיתונאי מפורסם.
ב-1982 זכה בפרס נובל לספרות. זהו פרס גדול שמוקדש לכותבים חשובים.
הוא כתב סיפורים ושמם העיקרי הוא "מאה שנים של בדידות". הספר מדבר על עיירה בשם מקונדו.
גארסיה מארקס כתב בדרך שנקראת ריאליזם קסום. זה אומר שהוא שילב דברים יומיומיים עם רגעים קסומים.
במהלך חייו חי במקסיקו ובספרד. הוא גם עבד בעיתונות בחו"ל.
בשנות חייו האחרונות חלה בדמנציה. נפטר ב-17 באפריל 2014 מסיבוכי דלקת ריאות.
אפרו נשרף והוא הוחזר לארצו קולומביה.
עבודות חשובות שלו: "מאה שנים של בדידות", "אהבה בימי כולרה" ו"כרוניקה של מוות ידוע מראש".
תגובות גולשים