גברת הנדרסון גאה להציג

''גברת הנדרסון גאה להציג'' (2005) הוא סרט בבימוי סטיבן פרירס. בכיכוב: בוב הוסקינס, ג'ודי דנץ' וויל יאנג. בוב הוסקינס אף ביקר בישראל להקרנת הסרט בפסטיבל קולנוע בריטי.

הסיפור מתרחש בזמן הבליץ, סבב הפצצות גרמניות על ערי בריטניה במלחמת העולם השנייה. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי של תיאטרון וינדמיל בלונדון. לורה הנדרסון, אלמנתו בת ה-70 של איש, קונה תיאטרון וממנה את ויוויאן ואן דאם כמנהלו. הם פותחים מופע בשם "ריויודויל" (revue, מופע מגוון של שירים ומערכונים). בתחילה יש הצלחה, אבל במהרה מופעים אחרים גונבים להם קהל וההצלחה נשחקת.

לורה מציעה רעיון שנוי במחלוקת: הצגת עירום נשי בתיאטרון, בדומה למה שהיה במולן רוז' בפריז. היא משכנעת את הלורד צ'מברלין, הצנזור הראשי, האדם שאישר או אסר הצגות, לאשר זאת בתנאי שהדוגמניות יעמדו ללא תזוזה, כמו פסלי עירום במוזיאון. מאז שהתיאטרון עמוס בחיילים בריטיים, המופעים זוכים להצלחה רבה.

התיאטרון נמצא מתחת למפלס הרחוב ולכן הותרה בו פעולה גם במהלך הבליץ. כשהשלטונות דרשו לסגור את המקום בגלל התורים והשם הרע, לורה משכנעת את שר הפנים לערך התיאטרון עבור חיילים. היא מסבירה שהקימה את המקום גם בגלל בנה, שמת במלחמת העולם הראשונה, ורצתה לעשות משהו לזכרו. לורה מספרת שרק לאחר מותו של בנה גילתה שמעולם לא ראה אישה עירומה בחייו, וזה השפיע על החלטתה.

''גברת הנדרסון גאה להציג'' הוא סרט מ-2005. הבמאית היא סטיבן פרירס. משחקים בו בוב הוסקינס וג'ודי דנץ'.

הסיפור קורה בזמן הבליץ, הפצצות על לונדון במלחמה. זה סיפור אמיתי על התיאטרון וינדמיל. לורה הנדרסון, אישה בת 70, קונה תיאטרון. היא ממנה מנהל בשם ויוויאן ואן דאם. הם פותחים מופע שירים ומערכונים. בהתחלה זה מצליח. אחר כך המופע נחלש.

לורה רוצה רעיון חדש. היא מציעה הצגות עם נשים עירומות. "עירום", בלי בגדים. הצנזור הראשי, הלורד צ'מברלין, נותן אישור. הוא אומר שהנשים חייבות לעמוד בלי לזוז, כמו פסלים במוזיאון. החיילים האהבו את המופע, והתיאטרון היה מלא בתורים.

התיאטרון ישב מתחת לאדמה. בגלל זה אפשר היה להופיע גם בזמן ההפצצות. כשהשלטונות רצו לסגור אותו, לורה שכנעה את שר הפנים שזה חשוב לחיילים. היא גם אמרה שהקימה את התיאטרון לזכר בנה, שמתו במלחמה. רק אחרי מותו היא גילתה שהוא מעולם לא ראה אישה עירומה.