גדות הוא קיבוץ שנוסד ב-1949 על רמת כורזים, בצד הצפוני של עמק החולה. השם הגיע מהמיקום הקרוב לגדת הירדן. הוא סמוך לחורבות משמר הירדן ולצומת גדות, שמחברת בין כביש 91 לרמת הגולן וכביש 918 לגונן.
היישוב שייך למועצה אזורית הגליל העליון והשתייך לתנועת הקיבוצים המאוחדת, תק"ם (התנועה הקיבוצית המאוחדת). ענפי המשק כוללים גידולי שדה, אבוקדו, פרדס, לול פיטום (לול להאכלת עופות), מחלבה לגבינות בשם "גבינות גדות הירדן", חדרי אירוח בשם "תורגד" ומפעל פלסטיק ליצירת אריזות בשם "פלסגד".
שמו המקורי של היישוב היה "הגוברים". בשנות ה-50 שונה השם ל"גדות" אחרי נאום של אבא אבן ב-1954 לטובת השם. בגלל זאת מופיעות גם רשומות שמציינות את שנת ההקמה כ-1954.
הקיבוץ הוקם במובלעת משמר הירדן, אזור שהיה מיועד למדינה היהודית לפי תוכנית החלוקה אך נכבש על ידי הצבא הסורי במלחמת העצמאות. אחרי הסכם שביתת הנשק נסוגו הסורים אבל הוגדר אזור מפורז (שטח ללא כוחות צבא). פרשנויות שונות להסדר זה ולריבונות הישראלית היו בין הגורמים להקמת גדות.
המייסדים היו גרעין נח"ל מתנועת הנוער העובד ועולים פליטי שואה מאירופה. הקיבוץ הוקם על אדמות המושבה ההרוסה משמר הירדן. ב-1953 הצטרפה לקבוצה קבוצת יוצאי הפלמ"ח שהתפלגה מקיבוץ יפתח. בין החברים היו גם נערים שהיו בני 17 במלחמת העצמאות, וכן בני קיבוצים ותיקים ואנשים ילידי צפון אירופה וארצות הברית.
בשנות ה-50 וה-60 גדות ספג התקפות והפגזות מצד הצבא הסורי. ב-7 באפריל 1967, אחרי אירוע שבו הופלו מטוסי מיג סוריים, ספג הקיבוץ הפגזה קשה ונגרם נזק רב לבתים. בזמן מלחמת ששת הימים נפגעו רוב המבנים ונבחנו ההשפעות על חיי התושבים. בקיבוץ נפגעו שוב בתקופת מלחמת יום הכיפורים.
בשנת 2009 הפך היישוב ל"קיבוץ מתחדש", שבו מבוצעת מערכת כלכלית שמאפשרת תשלום שכר על עבודת החברים.
גדות הוא קיבוץ. קיבוץ זה הוא כפר שבו אנשים חיים ועובדים ביחד. הקיבוץ נוצר ב-1949 על רמת כורזים, ליד הירדן, הנהר הקרוב.
הקיבוץ קרוב לחורבות של מושבה ישנה שנקראה משמר הירדן. יש לידו צומת שמחברת לכבישים חשובים.
בגדות מגדלים שדות, עצי פרי כמו אבוקדו ומטעי פרדס. יש גם לולים לעופות, מקום שמייצר גבינות (מחלבה), חדרי אירוח וגם מפעל פלסטיק.
שמו הראשון היה "הגוברים". אחר כך שינו אותו ל"גדות" אחרי נאום ב-1954.
הקיבוץ הוקם במקום שנקרא מובלעת. מובלעת הוא אזור מוקף שטח של מדינה אחרת. אחרי מלחמת העצמאות המקום היה מפורז, כלומר אסור שיהיו בו חיילים. יש מחלוקות על מי שייך השטח, וזה עזר להחלטה להקים את הקיבוץ.
המייסדים היו גרעין נח"ל, קבוצת נערים וחיילים, ועולים ששרדו את השואה. ב-1953 הצטרפו גם אנשים ששירתו בפלמ"ח. בתקופות שונות היו גם חברים מארצות אירופה וארצות הברית.
ב-1950-60 הקיבוץ סבל מהפגזות מצד הסורים. ב-1967 רוב הבתים ניזוקו והקיבוץ היה קשה. גם במלחמת יום הכיפורים נגרם נזק.
בשנת 2009 הקיבוץ שינה את הדרך שלו: החברים מתחילים לקבל שכר על העבודה.
תגובות גולשים