גדעון בן יואש

גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ היה שופט מקראי, המיוחס לשפיטה החמישית בתקופת השופטים. הנהיג את בני ישראל בניצחון על מדין, עמלק ובני קדמוני־המזרח, וניצחונו נזכר בספרים מאוחרים יותר כניצחון חשוב.

בימי גדעון סבלו בני ישראל מפשיטות שדודים של שבטים נודדים מהמזרח. הפלישות פגעו ביבול ובמחיה והביאו את העם לצעקה. לאחר זעקתם נשלח נביא להוכיחם על עבודה זרה ולקרוא להם לשוב לאל.

מלאך ה', שליח של אלוהים, הופיע לגדעון בשדה בעת שעיבד את התבואה במחתרת מפחד המדיינים. המלאך אמר שיש בכוחו להושיע את העם. גדעון הביע ספקות וביקש סימן. לאחר שגובה את האותות, האמין ויצא לפעול.

בלילה הרס גדעון את מזבח הבעל, אל פולחני, וכרת את עץ האשרה. בבוקר אנשי העיר דרשו להרוג אותו, אך אביו יואש התערב והציל אותו.

יואש קרא לו "ירובעל" (שם שמשלב את הבעל). פירוש השם קשור במריבה עם הבעל. בשכבות מאוחרות של המסורת מוזכר השם גם כעדות לקיום פולחן הבעל בישראל.

גדעון ארגן צבא קטן, ביקש סימנים מאלוהים כדי להראות שהניצחון יהיה בזכות התערבות אלוהית ולא רק מספרים, והצליח להביס את המדיינים.

העם רצה שגדעון יהיה מלכם, והוא סירב ואמר שאלוהים ימשול. לאחר המלחמה אסף גדעון תכשיטים זהב ויצר אפוד, פריט פולחני/מצבת זיכרון. העם החל לסגוד לאפוד, ומעשה זה הפך לחזרה לעבודת אלילים.

גדעון חזר לביתו, נשא נשים רבות והוליד שבעים בנים. אחרי מותו בנו אבימלך תפס את השלטון בעיר שכם והרביצו פגיעה קשה באחיו; רק יותם, הבן הצעיר, ניצל והטיף נגד המהלך באמצעות משל ידוע.

גדעון מצטייר כנגדי: מצד אחד צנוע וספקן, ובצד שני מנהיג נועז שמוביל מבצעים סיכוניים. לפעמים פייס שבטים ולפעמים נקם באוהדים שלא סייעו לו. הוא סירב למלוכה אך נהג גם במנהגים המלכותיים.

סיפורו שימש השראה לתנועות וליחידות בציונות ובצבא המודרני. שמו נקשר ליחידות צבא וליישובים, ויש שירים ויזכורים המאזכרים את מעשי הקרב ואת לימוד המנהיגות שלו.

גדעון בן יואש היה שופט בתקופה של פעם. שופט פירושו מנהיג ששופט את העם. הוא הוביל את ישראל לניצחון על המדיינים, עמלק ובני קדם.

באותם ימים שבטים נודדים מהמדבר באו לגנוב ולשבור את השדות. הילדים והמשפחות סבלו. העם זעק לעזרה.

מלאך ה', שליח של אלוהים, הופיע לגדעון כשהוא עובד בשדה. המלאך אמר שהוא יעזור. גדעון היה מפוחד וביקש אות. אחרי סימנים האמין ויצא לפעולה.

גדעון הרס מזבח של בעל. בעל זה שם של אל אלילי (אל שאנשים אחרים עבדו לו). הוא גם הקריב קורבן לה'.

אביו קרא לו "ירובעל". השם אומר שיש מריבה עם הבעל.

גדעון אסף קבוצה קטנה וניצח את אויבי ישראל. הוא ביקש ראיות מאלוהים כדי שהאנשים יאמינו.

האנשים רצו שגדעון יהיה מלך. הוא סירב. לאחר הניצחון הכין אפוד, בגד פולחני או מצבה לזיכרון. העם התחיל לסגוד לאפוד, וזה היה טעות כי זה חזר לעבוד אלילים.

לאחר מותו בנו אבימלך לקח את השלטון בשכם ועשה מעשים רעים כלפי אחיו. רק יותם, בנו הקטן של גדעון, שרד והטיף נגד המעשה.

גדעון היה גם מפחד לפעמים וגם אמיץ. סיפורו נלמד היום ובשמו קראו יחידות ויישובים. יש גם שירים שמזכירים את דרכו.