גוטפריד קלר (19 ביולי 1819, ציריך, 15 ביולי 1890, ציריך) היה סופר ומשורר שווייצרי שכתב בגרמנית.
קלר נולד בציריך. אביו, הנס-רודולף, מת ב-1824 כשהיה גוטפריד בן חמש. אמו אליזבת התחתנה בשנית, אך נישואיה הסתיימו בגירושין ב-1834.
בגיל שש נשלח לבית ספר לעניים, ובגיל 12 למד במוסד תעשייתי ממנו הודח בגיל 13 אחרי ריב. לאחר מכן התחיל ללמוד ציור ועבד אצל פטר שטייגר, ליתוגרף, עובד בהדפסה על אבן (שיטת הדפסה). בשנים 1837, 1838 המשיך אצל רודולף מאייר. בין אפריל 1840 ל-1842 למד אמנות במינכן, אך לא הצליח שם וחזר לציריך.
לאחר שובו הקדיש עצמו לשירה. פרסם שירים ולקח חלק בשינויים החברתיים של תקופתו. ב-1846 יצאה אסופת שיריו. בתקופה ההיא נוצרו הטיוטות הראשונות ל"היינריך הירוק", רומן חניכה, כלומר רומן על התבגרות וצמיחה אישית.
קלר השתתף במיליציות (כוחות אזרחיים חמושים) במלחמות הבין-קנטוניות נגד לוצרן ב-1844, 1845. הוא אימץ עמדה דמוקרטית רדיקלית ותיעב את השמרנים. ב-1845 ויתר על הציור לחלוטין ועסק בכתיבה.
במשך שנים רבות תמכה בו משפחתו כלכלית, ובפרט אמו. בנוסף היה קשור לאחותו רגולה. התאהב במספר נשים שסירבו לחיזוריו.
בשנים 1861, 1876 עבודתו כפקיד בכיר בממשלת ציריך דחקה את פעילותו הספרותית לשוליים. מות אמו ב-1864 פגע בו קשה. ב-1869 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ציריך. כחמש שנים לאחר מכן השלים את אוסף הסיפורים המצליח "אנשי זלדווילה".
בשנים הבאות פרסם את "הנובלות הציריכיות" (1878), את "שיר ההגיון" (1884) ואת "מרטין זלנדר", יצירה בעלת ביקורת חברתית.
קלר מת ב-15 ביולי 1890 בציריך ונקבר בבית הקברות זילפלד. לאורך חייו סבל ממבנה גוף בולט, פלג גוף עליון גדול ורגליים קצרות, וזה השפיע על דימויו. נוסף לכך חווה קשיים עם אלכוהול, ולעיתים היה מעורב בתגרות.
בין יצירותיו המרכזיות: "היינריך הירוק", "אנשי זלדווילה", "הנובלות הציריכיות", "שיר ההגיון" ו"מרטין זלנדר".
גוטפריד קלר (1819, 1890) היה סופר ומשורר משווייץ. כתב בשפה הגרמנית.
קלר נולד בציריך. אביו מת כשהיה קטן. אמו נישאה שוב ואז התגרשה.
בגיל שש הלך לבית ספר לעניים. אחר כך למד ציור ועבד אצל ליתוגרף. ליתוגרפיה זו שיטת הדפסה על אבן.
הלך ללמוד אמנות במינכן בין 1840 ל-1842, אבל לא הצליח שם וחזר הביתה. אז התחיל לכתוב שירים וסיפורים.
כתב את "היינריך הירוק". זה רומן על התבגרות, כלומר על הליכי גדילה ולימוד בחיים.
השתתף בקרבות קטנים בין קנטונים ב-1844, 1845 ונלחם לצד רעיונות דמוקרטיים. בשנים רבות עבד כפקיד בעירו.
קיבל תואר כבוד מאוניברסיטת ציריך ב-1869. פרסם גם את הקובץ המוכר "אנשי זלדווילה".
הוא מת ב-1890 ונטמן בבית הקברות זילפלד. היו לו רגליים קצרות ופלג גוף עליון גדול. היה לו גם קושי עם שתייה.
היצירות העיקריות שלו: "היינריך הירוק" ו"אנשי זלדווילה".
תגובות גולשים