'''גולדפינגר''' (1964) הוא סרט ריגול, סרט על סוכני ריגול וסכנות סודיות, השלישי בסדרת סרטי ג'יימס בונד. בבימוי גאי המילטון, מבוסס על רומן מאת איאן פלמינג משנת 1959. הסרט חיזק את התדמית העולמית של ג'יימס בונד והיה הראשון בסדרה שזכה באוסקר, בקטגוריית עריכת הסאונד. הזמרת שירלי באסי שרה את שיר הנושא, והמוזיקה עובדה בידי ג'ון בארי. הדוגמנית טניה מאלה הופיעה כדוגמת 'נערת בונד'.
בהתחלה, בסצנת פתיחה ידועה, בונד (שון קונרי) מבצע פעולת חבלה במיאמי. בהמשך מתגלים מקרי מוות של שתי אחיות, וג'יימס בונד נשלח לחקור את אוריק גולדפינגר. גולדפינגר מתכנן מזימה כלכלית: להפוך את מלאי הזהב של פורט נוקס ל"רדיואקטיבי", כלומר לגרום לו להשפיע כמו חומר שמשחרר קרינה, כדי להעלות מאד את ערך הזהב הפרטי שלו. בונד נתקל בנבל הראשי ובמשרתו אודג'וב (איש חזק ועדיין אילם), ובמיס פוסי גאלור, טייסת ומנהיגת להקה מיוחדת.
בונד מנסה לחשוף ולסכל את התוכנית. בעזרת פליקס לייטר, סוכן אמריקאי חבר, הוא מצליח לנטרל פצצה שגולדפינגר הטמין בפורט נוקס, ולסיים בקרב על מטוס שבו בונד הורג את גולדפינגר. אודג'וב נהרג במהלך העלילה; בונד ופוסי גאלור מצליחים לצנוח כשמטוס נפגע ולשרוד.
שון קונרי מגלם את ג'יימס בונד. גרט פרובה מגלם את אוריק גולדפינגר. הרולד סאקאטה גילם את אודג'וב. שחקניות חשובות כוללות את טניה מאלה ואת מרגרט נולאן. גם דמויות משנה כפליקס לייטר משתתפות בעלילה.
התקציב ההתחלתי עמד על כ-3 מיליון דולר. המפיקים כיוונו במיוחד לשוק האמריקאי. במאי הסרט שונה מטראנס יאנג לגאי המילטון, שהביא טון מעט שונה וגרם לנבלים ולסצנות האקשן להיראות חזקים יותר. השחקן איאן פלמינג ביקר בצילומים, והוא נפטר זמן קצר לפני שחרור הסרט.
התסריט נכתב בעיקר על ידי ריצ'רד מייבאום ופול דן. דן הוסיף את רצף הפעולה של הפתיחה, והעבודה על התסריט יצרה מתווה שקבע את הסגנון של סרטי בונד הבאים.
הצילומים החלו במיאמי ב-20 בינואר 1964, והמשיכו באולפני פיינווד באנגליה ובשווייץ. סטים רבים, ובכללם פנים פורט נוקס, נבנו באולפן מפני שאסור היה לצלם בבסיס האמיתי.
הסרט הכריז על מכונית האסטון מרטין DB5 כמכונית בונד הקלאסית. צוות ההפקה התקין במכונית גאדג'טים, כלי חבויים וטכנולוגיה קטנה, כמו מושב מפלט ולוחית רישוי מסתובבת. ברומן המקורי הוצע מסור עגול; עבור הסרט שונה הנשק ללייזר, כדי להוסיף חידוש טכנולוגי.
כתובות הפתיחה עוצבו באופן ייחודי על ידי רוברט בראונג'ון, וכללו קטעים חזותיים ומוטיבים מוזהבים שחזרו בכל הסרט. רעיון הזהב חוזר בעיצוב הבגדים, מכוניות ועזרים, והופך לסמל חזותי.
ג'ון בארי הלחין את הפסקול. שירה של שירלי באסי בשיר "Goldfinger" הפכה ללהיט גדול וזוהי אחת ההופעות המפורסמות שלה. פסקול הסרט הגיע להצלחה מסחרית גבוהה.
הבכורה הייתה בלונדון ב-17 בספטמבר 1964. ההקרנות גרפו תגובות ענק והציבור התלהב. גם בארצות הברית הסרט הוקרן בהצלחה רבה והוכר כסרט שובר קופות.
הסרט זכה לשבחי ביקורת על ההמצאה הטכנית וההפקה. כמה מבקרים שיבחו את השילוב של הומור, אקשן וגאדג'טים. באתר Rotten Tomatoes הסרט קיבל דירוג גבוה מאוד.
הסרט שבר שיאי קופות והניב רווחים גדולים. הוא הוגדר באותה תקופה כסרט הרווחי ביותר וזכה להכנסות משמעותיות בארצות הברית ובעולם.
"גולדפינגר" זכה בפרס אוסקר לעריכת הקול (הקול־סאונד), והיה הסרט הראשון בסדרת בונד שקיבל אוסקר. הסרט קיבל גם מועמדויות וציונים מרשימים מהאקדמיות והגורמים הקולנועיים.
התסריט והשילוב של גאדג'טים, סצנות אקשן ושיר פתיחה הפכו לתבנית לסרטי בונד הבאים. הצגת ענף Q, שבו מפתחים גאדג'טים, הפכה לחלק קבוע בסדרה. ההצלחה הובילה לפריחה בז'אנר סרטי הריגול ולפרודיות והומאז'ים בתרבות הפופולרית.
'''גולדפינגר''' (1964) הוא סרט ריגול, סרט על סוכנים שמגלים סודות. זהו הסרט השלישי על ג'יימס בונד. הבמאי היה גאי המילטון.
בפתיחה בונד עושה משימה ומגיע למיאמי. לאחר מכן הוא בודק אדם שמו גולדפינגר. אותו גולדפינגר רוצה להפוך את זהב הבנק למשהו מסוכן שנקרא "רדיואקטיבי", חומר שמשחרר קרינה ועשוי להזיק. המטרה שלו היא להעשיר את עצמו.
בדרך בונד פוגש את אודג'וב. אודג'וב הוא עוזרו של גולדפינגר, והוא חזק מאוד. בונד גם פוגש את פוסי גאלור, טייסת שעובדת אצל גולדפינגר. בסוף בונד מסיים את המשימה ומונע אסון. בונד ופוסי גאלור בורחים עם מצנחים וכך נשארים בחיים.
בסרט מופיעה מכונית האסטון מרטין DB5 של בונד. במכונית יש גאדג'טים, כלי סודיים שעוזרים בבימויים ובמרדפים. השיר של הסרט בוצע על ידי שירלי באסי.
הסרט צולם במקומות כמו מיאמי, אולפני פיינווד ושווייץ. הוא הצליח מאוד בקופות. הסרט גם המציא הרבה רעיונות שנשארו בסרטי בונד הבאים, כמו גאדג'טים ותדרוך בענף Q, המקום שבו עושים את הכלים הסודיים.
הסרט זכה בפרס אוסקר לעריכת סאונד. השיר "Goldfinger" ותלבושות הזהב נעשו מפורסמות. הסרט השפיע על סרטים רבים אחרים ועל צעצועים ומשחקים.
תגובות גולשים