גוסטב מאהלר

גוסטב מאהלר (7 ביולי 1860, 18 במאי 1911) היה מלחין ומנצח אוסטרי ממוצא יהודי. הוא שייך לזרם הרומנטי המאוחר, כלומר למוזיקה שנמצאת בסוף התקופה הרומנטית ומתקרבת גם למוזיקה המודרנית. מפורסם במיוחד בזכות תשע הסימפוניות שלו והשיר על הארץ, מחזור שירים סימפוני המבוסס על שירי משוררים סיניים.

ממשפחת איכרים מהמזרח בוהמיה, הוריו של מאהלר דיברו גרמנית. אביו טיפס מעמדה צנוע לבורגנות זעירה. למשפחה נולדו 14 ילדים, ורבים מהם מתו בילדות. אובדן אחיו ואחיותיו השפיע עליו רגשית, ובמיוחד מותו של אח בשם ארנסט בגיל 13.

ילדותו עברה בעיר איגלאו (כיום ייהלבה). כישרונו המוזיקלי נתגלה מוקדם והוא למד בקונסרבטוריון ובאוניברסיטת וינה, בין היתר אצל אנטון ברוקנר. פתח קריירת ניצוח מוצלחת בעיריות כמו פראג, לייפציג, המבורג ובודפשט. ב־1897 מונה למנהל האופרה של וינה, תפקיד יוקרתי מאוד. כדי להקל על קבלתו לתפקיד נטבל לקתוליות, ועל כך הביע אחר כך חרטה.

בשנת 1902 נישא לאלמה שינדלר, צעירה ממנו בעשרים שנה. נולדו להם שתי בנות, מריה ואנה. מריה מתה בילדותה ממחלה, אירוע שהשפיע עמוקות על מאהלר. בקיץ 1907 נתקלו בחבילות של מקרים קשים: מותה של בתו, מחלה לב והאילוץ לעזוב את תפקידו בווינה בשל רדיפה אנטישמית. לאחר מכן עבר לשהות בארצות הברית בעונות החורף ולנצח במטרופוליטן אופרה ובפילהרמונית ניו יורק. בילה קיצים בהרי הדולומיטים והלחין שם את יצירותיו האחרונות. ב־1911 חלה ומת בווינה; נקבר ליד בתו מריה.

מאהלר נודע גם כמנצח מחודש ומדרבן. הוא דרש חזרות מדוקדקות ושיפר את רמת התזמורת והמקהלה. במקביל היה מלחין שנוי במחלוקת; רבים בזמן חייו לא הבינו את יצירותיו. רק במאה ה־20 המוקדמת והשנייה הוקרה יצירתו מחדש, ובמיוחד בעקבות פעילותו של ליאונרד ברנשטיין שהקליט את כל הסימפוניות שלו.

מאהלר הקדיש לרוב זמנו לניצוח, והלחין בעיקר סימפוניות ושירים. שיריו משלבים אלמנטים של שיר עממי מהאזור (אוסטרו-הונגריה, מוראביה ויהדותו). מחזוריו עוסקים באהבה, אובדן, ומוות של ילדים.

מאהלר הרחיב מאוד את גבולות הסימפוניה: אורכן, מספר פרקים וצורך בכוחות מבצעים גדולים. כמה נקודות בולטות:
- הראשונה, "טיטאן", עוררה תחילה מחלוקת.
- השנייה בוחנת שאלות על החיים אחרי המוות.
- השלישית ארוכה מאוד ולעיתים נגנה כשעה וחצי עד יותר.
- הרביעית קצרה יחסית וכוללת קטע עם סופרן שמתאר ילדות ותום.
- החמישית כוללת את ה"אדאג'טו" המפורסם, קטע איטי ורגיש.
- השישית מכונה "הטראגית"; בה יש תחושת אבדון חזקה.
- השביעית כוללת שימוש בכלים לא שגרתיים, כמו מנדולינה וגיטרה.
- השמינית, "סימפוניית האלף", דורשת כוחות קוליים ותזמורת עצומים.
- השיר על הארץ משלב שירים סיניים ומניח מסע רגשי שנגמר בהשלמה.
- התשיעית נעה בין קבלה למרד, ונחשבת מעוררת ועמוקה.

הסימפוניה העשירית נותרה בלתי מושלמת למותו. גרסאות השלמה פורסמו מאוחר יותר על בסיס הטיוטות.

נישואיו לאלמה היו סוערים; היא נכנסה לדיכאון בחלק מהשנים. לאחר מותו של מאהלר, אלמה נישאה לוולטר גרופיוס ואז לפרנץ וורפל. בתו אנה נמלטה מווינה ב־1938 והפכה לפסלת בלונדון.

גוסטב מאהלר (1860, 1911) היה מלחין ומנצח. מלחין = מי שכותב מוזיקה. מנצח = מי שמנהל תזמורת.

נולד בבוהמיה במשפחה גדולה. רבים מאחיו ואחיותיו מתו בילדות. אובדן זה השפיע עליו מאוד.

מאהלר למד מוזיקה בוינה והפך למנצח מפורסם. הוא ניהל את האופרה של וינה. כדי לקבל את התפקיד הוא נטבל לקתוליות. ב־1902 נישא לאלמה. היו להם שתי בנות: מריה ואנה. מריה נפטרה בילדותה, וזה העציב את אביה מאוד.

מאהלר עבד גם בארצות הברית עם תזמורות גדולות. הוא כתב הרבה בחופשות בקיץ בהרים. ב־1911 חלה ומת בווינה. הוא נקבר ליד בתו מריה.

מאהלר כתב בעיקר סימפוניות ושירים. סימפוניה = יצירה גדולה לתזמורת. הוא הלחין תשע סימפוניות גדולות.

כמה דברים מיוחדים במוזיקה שלו:
- יש בה רגשות חזקים, שמחה ועצב בו זמנית.
- הוא השתמש גם בקולות של זמרים ומקהלה.
- בחמישית יש קטע איטי ויפה מאוד שנקרא אדאג'טו.
- השמינית נקראת לפעמים "סימפוניית האלף" בגלל הכוחות הרבים שהיא דורשת.
- היצירה "שיר על הארץ" מבוססת על שירים סיניים.

הסימפוניה העשירית לא הושלמה לפני מותו, ונשארה כטיוטה.