גזע (אדם)

המונח "גזע" כשמייחסים אותו לבני אדם מתאר חלוקה חברתית של אנשים לקבוצות לפי מוצא או מראה חיצוני. לעתים משתמשים במאפיינים פנוטיפיים, כלומר תכונות נראות לעין כמו צבע עור או צורת הפנים, כדי להבחין between קבוצות. המונח אינו מבוסס על הבדל ביולוגי חד וחלק והוא הושפע מהיסטוריה חברתית ופוליטית רבה; במקרים רבים הוא שימש להצדקת אי‑שוויון ופשעים.

המילה במדינות אירופה (כמו race באנגלית) מגיעה ממקורות שונים בשפות העתיקות. בעברית המונח "גזע" הושאל משימושים של המילה לציון משפחה או שלשלת יוחסין.

כבר בתרבויות עתיקות ניסו להסביר הבדלים בין קבוצות אדם. במערב האירופי המונח החל להתגבש מאוחר יותר, בראשית העת החדשה. מדענים ופילוסופים של זמנם השתמשו במאפיינים חיצוניים לחלק את האנושות, ולעתים ייחסו תכונות אופי לקבוצות שונות.

במאה ה-18 וה-19 החלו מדענים לחפש חלוקות "מדעיות" של בני אדם. ליניאוס ובלומנבאך הציעו מערכי חלוקה על בסיס גאוגרפי ומראה חיצוני. בשלב מסוים התפתחו מדדים כגון מדידות גוף וגולגולת כדי לנסות לאפיין קבוצות. בהדרגה חלק מהמחקרים אלה הוצאו משימוש מפני בעיות מתודולוגיות והטיות אידאולוגיות.

האסכולה הביולוגית נתקלה בקשיים: לא הייתה הסכמה על מספר הגזעים או על אמות המידה לחלוקה. עם התפתחות הגנטיקה התברר שהשונות הגנטית בין בני אדם קטנה יחסית, ורוב השונות נמצא בתוך אוכלוסיות ולא ביניהן. משמעות הדבר היא שאין ביסוס חזק לחלוקות גזע ביולוגיות כפי שהוצגו בעבר.

מושג הגזע נוצל פוליטית במדיניות ובמדע כדי להצדיק עליונות או הפרדה. במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 עלו רעיונות כמו הדרוויניזם החברתי, התאוריה הנורדית ורעיונות על "הגזע הארי". רעיונות אלה מילאו תפקידים בהגבלות הגירה ובחוקות ובסופו של דבר הובילו לשימושים קטלניים של אידיאולוגיות גזעניות, כדוגמת הנאציזם.

מאמצע המאה ה-20 גברה הביקורת על מושג הגזע. הוצגו טענות שהוא הבניה חברתית, כלומר יצירה תרבותית וחברתית, ולא קטגוריה ביולוגית מוצקה. חוקרים כמו פרנץ בועז וטקסטים לאחר מלחמת העולם השנייה הדגישו את כשלים המתודולוגיים ואת הקשר בין השימוש במושג לבין אינטרסים פוליטיים וכלכליים.

עקב הבעיות השתנה השיח המדעי: במקום "גזע" נעשה שימוש גובר במונחים כמו "אוכלוסייה" (קבוצה ביולוגית סטטיסטית), "קבוצת מוצא" ו"אתניות" (קבוצה תרבותית). ארגונים בינלאומיים, למשל אונסק"ו, עדכנו את עמדותיהם במהלך המאה ה-20 לגבי השימוש במונח.

מחקרים גנטיים הראו שניתן לזהות דפוסים של שונות בין אוכלוסיות, בעיקר לפי מוצא גאוגרפי. יחד עם זאת נמצא ששונות זו קטנה יחסית, ושהרוב הגדול של השונות הגנטית מרוכז בתוך אוכלוסיות יחידות, ובמיוחד באפריקה. לכן מדענים מעדיפים היום לדבר על אוכלוסיות ולא על גזעים ביולוגיים נפרדים. מונחים גנטיים חשובים לשים לב אליהם: פולימורפיזם, שינוי קטן ברצף ה‑DNA שמבדיל בין אנשים; שונות גנטית, ההבדלים בגנים בתוך ובין קבוצות.

הממצאים הגנטיים תומכים בעיקר בתאוריית "היציאה מאפריקה" (Out‑of‑Africa): השונות הגנטית גדולה יותר בתוך אפריקה, וניתן לראות ירידה בשונות ככל שמתרחקים מאפריקה. פירוש אפשרי הוא שאוכלוסיות אנושיות יצאו מאפריקה והתפשטו אל אירופה ואסיה, מה שמסביר את דפוס השונות הגנטית הנצפה היום.

לסיכום הרעיוני: "גזע" כאידאולוגיה וקטגוריה חברתית השפיע עמוקות על היסטוריה ומדיניות. מבחינה מדעית־גנטית, החלוקה הביולוגית הקלאסית נחלשה מאוד, ועל השיח לעבור למונחים מדויקים יותר כמו אוכלוסייה ואתניות.

המילה "גזע" שימשה אנשים כדי לחלק בני אדם לקבוצות לפי מראה או מוצא. לעיתים אנשים חשבו שאלה קבוצות ביולוגיות נפרדות. היום יודעים שזה לא נכון.

המילה הגיעה משפות עתיקות. בעברית משתמשים גם במילה שפירושה "משפחה".

בתקופות עתיקות אנשים הסבירו הבדלים בין קבוצות בדרכים שונות. בשנים מאוחרות יותר התחילו לחלק אנשים לפי צבע עור ותווי פנים.

חלק מהרעיונות האלה שימשו להצדקה לרעות ולחוקים גרועים. במאה ה-20 היו תנועות שאמרו שקבוצה אחת טובה יותר מהאחרות. זה פגע בהרבה אנשים.

חוקרים גילו שהחלוקה הזאת היא ברובה דבר חברתי. "הבניה חברתית" זה רעיון שאומר: החברה יוצרת קטגוריות, ולא תמיד אלה דברים טבעיים.

המדע של הגנטיקה בודק DNA, חומר בתאים שיעזור להבין شبך משפחות. הוא הראה ששוני גנטי גדול קיים בתוך קבוצות ולא רק בין קבוצות. באפריקה יש את הכי הרבה שונות גנטית. לכן מדענים מדברים על "אוכלוסיות" ולא על "גזעים".

ממצאים מדעיים תומכים ברעיון שאבותינו יצאו מאפריקה לפני זמן רב. זה מסביר למה יש שונות גנטית שונה במקומות שונים בעולם.

במילים פשוטות: אנשים נראים שונים, אבל אין הוכחה שהם שייכים ל־"מינים" נפרדים. חשוב להתייחס בכבוד לכל האנשים.