גטו פיוטרקוב טריבונלסקי

גטו פיוטרקוב טריבונלסקי היה הגטו הראשון בפולין שנכבשה במלחמת העולם השנייה. הוא פעל בין 8 באוקטובר 1939 ל-28 באוקטובר 1942.

פיוטרקוב טריבונלסקי הייתה עיר תעשייתית דרומית ללודז'. לפני המלחמה חיו בה כ־15,000 יהודים, כ־27% מאוכלוסיית העיר. הקהילה הייתה פעילה תרבותית, עם דפוס עברי ובתי כנסת בולטים.

במהלך הסתערות הגרמנים בספטמבר 1939 הותקפו יהודים, רבים נמלטו לברית המועצות, ורבים אחרים הוטלו על הפליטים מהכפרים והערים הסמוכות.

הוקם יודנראט (מועצת יהודים שמיועדה לייצג את הקהילה בפני השלטון הנאצי). זלמן טננבאום הונהג בראש היודנראט. במקביל הועבר ניהול העיר לידי ראש העיר הנאצי האנס דרקסל.

ב-8 באוקטובר 1939 דרקסל ציווה על הקמת הגטו. ריכוז היהודים הושלם רק בסוף ינואר 1940. הגטו לא היה מוקף חומה; תחומו נסמן בשלטים בלבד. יהודים הורשו לצאת רק בשעות ובדרכים מסוימות.

תנאי החיים היו קשים וקיצוניים. באזור שגרו קודם כמה אלפים, נכלאו כ־28,000 אנשים. רבים מהבניינים לא קיבלו חשמל, מים או שירותים בסיסיים.

הגרמנים הטילו קנסות כבדים, דרשו אספקה מזון וחומרי גלם, והעמידו יהודים לעבודה כפייה. בחלק מהעבודות, כמו חפירת תעלות בביצות, הוצאו העובדים במצב פתולוגי וסבלו מחולים וממות.

ב-1941 נחשפה תנועת התנגדות פנימית. כמה חברים ביודנראט, כולל טננבאום, נעצרו, עונו ונשלחו באוגוסט, ספטמבר 1941 לאושוויץ (מחנה השמדה).

מידע על רציחות וגירושים הגיע לגטו בעיתונים מחתרתיים ובמידע שהועבר על ידי עובדים ושומרים שקשרו קשרים עם יהודים.

באוקטובר 1942 החלה אקציה רחבת היקף. בלילה ה-14 באוקטובר תוגברה המצור בידי יחידות אס. אס. ומשטרת סיוע. האקציה תוכננה לשמונה ימים.

כ־1,000 ניצולים נורו במקום; כ־2,000 בעלי אישור עבודה נותרו בעיר; כ־22,000 הועברו בארבעה טרנספורטים לטרבלינקה (מחנה השמדה) והומתו עם הגעתם. כ־500 הצליחו להימלט ליערות.

לאחר האקציה נותר "הגטו הקטן" ובו כ־2,000 יהודים רשומים, לצד מספר מסתתרים. הגרמנים המשיכו במבצעים וירי כלפי נתפסים.

בין נובמבר לדצמבר 1942 אירעו מעשי הרג נוספים ביער רקוב ובבתי תפילה. בחודש מרץ 1943 הוצאו להורג מנהיגים יהודים שנבחרו להיחלף באזרחים גרמנים.

בסוף יולי 1943 הוכרזה העיר נקייה מיהודים (Judenrein). חלק קטן מהיהודים הורשו להישאר לעבוד במפעלי תעשייה. לאחר מכן רוב הנותרים גורשו למחנות עבודה והשמדה שונים, וביניהם אושוויץ, בוכנוואלד וברגן-בלזן.

פיוטרקוב שוחררה על ידי הצבא הסovייטי ב-16 בינואר 1945. מתוך כ־28,000 שנכלאו בגטו שרדו כ־1,600, 1,700, בחלקם במחנות או במסתור.

לאחר המלחמה חזרו לעיר כמה ניצולים, אך נתקלו בעוינות. רבים עזבו והיגרו לישראל ולמדינות נוספות. מיעוט נשאר וקהילה יהודית סמלית התקיימה בראשות ד"ר זיגמונד טננבוים בשנים 1945, 1976.

לזכר הנספים הוקמה אנדרטה בבית העלמין בחולון, המעוצבת כשכליית בית הכנסת הראשי מהעיר.

גטו פיוטרקוב טריבונלסקי היה הגטו הראשון בפולין הכבושה. הוא פעל מ-8 באוקטובר 1939 עד 28 באוקטובר 1942.

פיוטרקוב הייתה עיר תעשייתית ליד לודז'. לפני המלחמה גרו בה כ-15,000 יהודים.

כאשר הגיעו החיילים הגרמניים רבים ברחו, וחלק אחרים נלקחו לעבוד בכוח.

נבחר יודנראט (קבוצה של מנהיגים יהודים שהכריחו אותם לעבוד עם השלטון). זלמן טננבאום היה מראשי היודנראט.

ב-8 באוקטובר 1939 הורה ראש העיר הנאצי דרקסל להקים את הגטו. הריכוז הסתיים רק בינואר 1940. הגטו לא היה מוקף חומה. היו בו שלטים וקווי הפרדה.

תנאי החיים היו קשים מאוד. במקום שגרו קודם כמה אלפים נכנסו כ-28,000 אנשים. לא היה מספיק מים, חשמל או שירותים.

אנשים נאלצו לעבוד בעבודות קשות. גם ילדים גויסו לעבודה בתנאים רעים.

באוקטובר 1942 התחילה אקציה רחבה. הגרמנים לקחו כ-22,000 אנשים ברכבות לטרבלינקה (מחנה שבו הרגו אנשים בזמן המלחמה). כ-2,000 נשארו לעבוד בגטו. כ-500 ברחו ליערות.

הגטו הקטן נשאר עם כמה מאות יהודים. אחר כך הגרמנים חיפשו את המסתתרים והרגו עוד אנשים ביער ובבתי תפילה.

בסוף המלחמה, ב-16 בינואר 1945, שוחררה העיר. מכל כ-28,000 הכלואים שרדו כ-1,600, 1,700.

כמה ניצולים חזרו לעיר, אך רבים עזבו לארץ ישראל ולמדינות אחרות. קבוצה קטנה של יהודים נשארה בעיר שנים רבות.

יש אנדרטה לזכר הקהילה בבית העלמין בחולון.