גיא מרוז (נולד ב-2 בספטמבר 1961) הוא עיתונאי, מגיש טלוויזיה, תסריטאי, מחזאי, מוזיקאי, זמר, שחקן וסאטיריקן (אדם שמשתמש בהומור כדי לבקר ולגעת בנושאים חברתיים) ישראלי.
נולד בקיבוץ תל יצחק. אמו דליה מרוז שימשה כדוברת התזמורת הפילהרמונית הישראלית. כשהיה צעיר נתן ללחן שלו לאריק איינשטיין; ההקלטה התגלתה ויצאה לאור רק ב-2025.
בתחילת דרכו הקליט שירים ואלבום עם להקת "גל שקט". בהמשך המשיך להקליט ולהופיע מוזיקלית.
עבודותיו בטלוויזיה כוללות תוכניות סאטירה ותוכניות ילדים. בין השמות הבולטים: "נייס גיא" (עם יוני להב), "אוטוטו" ו"גיא-גלים" (לטלוויזיה החינוכית), "אגדו", "ספינת האהבה של זאפ", "טליובלה" ו"המחשוף". כמה מערכונים בתוכניותיו עוררו מחלוקת וצנזורה, ובמקרה של "המחשוף" התוכנית ירדה לאחר עונה אחת.
בשנות ה-2000 הוגשו נגדם תביעות בעקבות מערכון שבו השתמשו בקטע וידאו של ניצול שואה; בסופו של דבר פורסמה התנצלות והושלמו פיצויים. גם סרט תיעודי שיצר יחד עם אורלי וילנאי על תשלומי ועדת התביעות לניצולים הוביל לתביעה והסדר פשרה שכלל פיצוי.
מרוז הגיש תוכניות כמו "בולדוג" על שחיתויות ו"המשמר האזרחי" שעזרה לאזרחים בהתמודדות עם בירוקרטיה. מאז 2011 הגיש עם רעייתו אורלי וילנאי את "אורלי וגיא".
ב-2007 יצר סדרת דוקו-ריאליטי בשם "איפה הכסף". ב-2020 וב-2021 פרסמו מרוז ווילנאי סרטים תיעודיים על מדיניות הקורונה בישראל, שהשיגו צפיות רבות אך זכו גם לביקורת מדעית. בדצמבר 2021 פרסמו פוסט שנחשב שנוי במחלוקת על מקרים של לידות שקטות; משרד הבריאות תקף את הפרסום והזוג הגיש תביעה נגדו.
מרוז יזם המרת ספר הילדים "תפילילה" לאלבום שירי ילדים. הוא הלחין חלק מהשירים, והאלבום זכה למאות אלפי האזנות ב-2021.
הוא כתב טור שבועי בעיתונות והפיק פסטיבל אמנות רחוב בזכרון יעקב. הופעות תיאטרון שלו כוללות את המחזה "עיתונאי על תנאי" (2017) ואת המחזמר על חייו של יפה ירקוני (2024). ב-2024 הציג גם מופע יחיד על החלמה מדיכאון פסיכוטי.
במרץ 2025 הצטרף כחבר קבוע בפאנל התוכנית "הפטריוטים". הופעותיו שם לעיתים פרובוקטיביות וגוררות מחלוקות עם פאנליסטים אחרים.
מרוז אב לשלושה ילדים מביתו הראשון. בנו דניאל הוא שחקן. היה בזוגיות עם שלי יחימוביץ'.
נשוי לשחקנית ומנחת הטלוויזיה אורלי וילנאי. נישאו אזרחית ב-2008 ובהמשך גם בטקס דתי ב-2017. בני הזוג משמשים כמשפחת אומנה לילד ממוצא אריתראי.
במהלך משבר בריאות של רעייתו בתקופת הקורונה חווה מרוז משבר נפשי קשה שכלל דיכאון ופסיכוזה. לאחר טיפול תרופתי וטיפול מקצועי חזר לפעילות ציבורית.
הם מתגוררים בשיכון בבלי בתל אביב.
מרוז מזוהה עם עמדות שמאל ומעורב בפעילות חברתית. הוא תומך במאבקי נכים, מחוסרי דיור וקשישים, ודוגל בהתנגדות להפרטה. ב-2010 ציין כי עשוי להצטרף לפוליטיקה אם רשימת "השמאל הלאומי" תתמודד.
גיא מרוז נולד ב-2 בספטמבר 1961 בקיבוץ תל יצחק. הוא עובד בתקשורת.
הוא עושה טלוויזיה, כותב למחזה, שר ומלחין שירים.
הציג תוכניות ילדים כמו "אוטוטו" ו"גיא-גלים". גם עשה תוכניות מצחיקות למבוגרים.
לפעמים תוכניותיו עוררו ויכוח. על חלק מהדברים האלה נאלץ להתנצל ולשלם פיצויים.
הוא וגרושתו אורלי וילנאי יצרו סרטים תיעודיים על הקורונה. הסרטים קיבלו הרבה צפיות אך גם קיבלו ביקורת מדעית.
מרוז עבד על אלבום השירים של ספר הילדים "תפילילה". הוא הלחין כמה שירים. האלבום זכה להצלחת האזנות בשנת 2021.
מרוז אב לשלושה ילדים. בנו דניאל משחק בתיאטרון.
נשוי לאורלי וילנאי. הם הפכו למשפחת אומנה לילד ממוצא אריתריאי.
במהלך התקופה של מגפת הקורונה חלה נפשית ונזקק לעזרה. בהמשך הוא החלימה וחזרה לעבודה.
מרוז מוכר כתומך בעמדות שמאל וחבר בעיסוקים חברתיים.
