גיברלטר

גיברלטר (Gibraltar) היא טריטוריה בריטית שמעבר לים, בקצה הדרום-מערבי של אירופה בחצי האי האיברי.
היא שוכנת בצפון מצר גיברלטר, שם ההאטלנטי נפגש עם הים התיכון, ומשקיפה על המפרץ. שטחה כ-7 קמ"ר. גבולה עם ספרד קצר, ובשאר הכיוונים היא גובלת בים. בגיברלטר יש בסיס של הצי המלכותי הבריטי.
התיישבות אנושית בגיברלטר החלה כבר עם ניאנדרטלים לפני כ-50,000 שנים. אזכור מוקדם בהיסטוריה מגיע לכ-950 לפנה"ס בהקשר של פיניקים. הצוק נקרא אז Mons Calpe והיה חלק מאגדת עמודי הרקולס.
ב-711 נכבשה גיברלטר בידי המורים (כינוי למוסלמים מצפון אפריקה). ההתיישבות הקבועה הראשונה נקראה "ג'בל טארק" על שם המצביא טארק בן זיאד, וממנו נובע השם גיברלטר.
בימי הביניים סביבתה השתנתה בין שליטה מורי לנוצרים. בשנת 1704 נכבשה בידי אנגלו-הולנדים, ולאחר מכן הועברה לידי בריטניה בהסכם אוטרכט.
ספרד טוענת מאז על זכות לשטח. גיברלטר סבלה מצורים לאורך מאות שנים אך נשארה בידי בריטניה. בתקופת מלחמת העולם השנייה שלטה גיברלטר על מעבר לים התיכון, והייתה נתונה לתקיפות אך נותרה פעילה.
ב-1969 עד 1985 ספרד עצרה את המעבר בגבול. תושבי גיברלטר הצביעו בשני משאלי עם (1967 ו-2002) בעד המשך ההשתייכות לכתר הבריטי. מאז שנות ה-80 ירדה החשיבות הצבאית של המקום.
הטריטוריה היא רצועת חוף צרה עם צוק מרכזי בגובה 426 מטרים. העיר יושבת מדרום לצוק. שדה התעופה נמצא על רצועה צרה ועל מזח מלאכותי. הכביש הראשי חוצה את מסלול הנחיתה, ומחסומים יורדים בזמן המראה ונחיתה.
האקלים ים תיכוני, עם חורף ממוזג וקיץ חם. יש מחסור במים.
אוכלוסיית גיברלטר כ-33,700 תושבים. מקור התושבים מגוון: ספרדים, איטלקים, בריטים, מלטזים ופורטוגזים. רוב תושבי המקום קתולים (76.9%). יש קהילה יהודית בולטת ביחס לגודלה.
בעיר יש מספר כנסיות ובתי כנסת. קיימות גם מסעדות כשרות מועטות.
הכוחות הבריטיים בגיברלטר פועלים תחת פיקוד מאוחד. הם שומרים על הנוכחות הבריטית בדרום חצי האי האיברי. גיברלטר מהווה שער אסטרטגי לים התיכון ובסיס קדמי למשימות ימיות, אוויריות ויבשתיות.
הטריטוריה משמשת לאימונים מבצעיים, לתחנת עצירה ולוגיסטיקה למטוסים ולאוניות, וכבסיס קבע לצי המלכותי.
כלכלת גיברלטר מבוססת על תיירות, שירותים פיננסיים, ספנות והימורים.
עד 2011 הייתה ידועה כמקלט מס. לאחר שינוי במיסים ב-2011 ניסתה להתנער מתדמית זו ולהציג עצמה כשער כניסה לאירופה ולעסקים מחוץ לאיחוד.
כמקום סמוך לאפריקה, גיברלטר גם מהווה נקודת גישה לשווקים ביבשת הדרומית.
מבחינת מיסוי: מס חברות 10%, אין מע"מ, אין מס על רווחי הון, אין מס על דיבידנדים, אין מס ירושה, ותקרת מס ליחידים היא 25%.
למרות היותה טריטוריה בריטית, התנועה ברכבים היא בצד ימין, כנהוג בספרד.
בשנת 2012 יזמה ממשלת גיברלטר פרויקט בשם "גיברלטרפדיה" לקידום תיירות.
קהילת היהודים מונה כ-1,000 איש מתוך 33,700 תושבים. הקהילה היא מעורבת ספרדית, בריטית ומרוקאית. רובם עובדים במקצועות סחר בין-לאומי, משפטים ושירותים פיננסיים.
היהודי יהושע חסן היה ראש הממשלה הראשון של גיברלטר. בתחילת שנות האלפיים הגיעו לעיר כמה עשרות משפחות ישראליות, בעיקר לעבודה בענף ההימורים המקוון.
בשנת 2015 הוקמה לשכת המסחר גיברלטר-ישראל.

גיברלטר היא שטח קטן של בריטניה ליד ספרד. היא על מצר שמחבר את האוקיינוס עם הים התיכון.
השטח קטן מאוד - כ-7 קמ"ר. יש שם צוק גדול בגובה 426 מטרים. העיר יושבת ליד הצוק. שדה התעופה נמצא על רצועת אדמה צרה.
אנשים היו במקום כבר לפני אלפי שנים, אפילו ניאנדרטלים (אדם קדמון).
השם הגיע מהמפקד המוסלמי טארק בן זיאד. ב-1704 נכבשה גיברלטר על ידי אנגלים והועברה לבריטניה בהסכם אוטרכט.
ספרד רוצה את המקום בחזרה לעתים, וזה גרם לוויכוחים רבים. התושבים הצביעו ב-1967 וב-2002 שהם רוצים להישאר תחת שלטון בריטניה.
הצוק (Rock) גבוה מאוד. האקלים ים תיכוני - חורף נעים וקיץ חם. יש קצת בעיות מים.
חיים שם כ-33,700 אנשים. רובם קתולים. יש בערך 1,000 יהודים. יש כנסיות ובתי כנסת.
יש בבסיס חיילים ולחם הים הבריטי. גיברלטר היא שער חשוב לים התיכון. חיילים משתמשים במקום לאימונים ולתמיכה בספינות.
הכלכלה מבוססת על תיירות, בנקים, ספנות והימורים.
לפני כן חשבו עליה כמקום עם מסים נמוכים. מאז 2011 שינו את חוקי המס.
מס חברות הוא 10%. אין מע"מ. אין מס על רווח הון ולפעמים אין מס על דיבידנדים.
מאז 2012 קידמו תיירות בפרויקט "גיברלטרפדיה".
הקהילה היהודית היא קטנה - כ-1,000 אנשים. רבים עובדים בעסקים ובמשרדים מקצועיים. ראש הממשלה הראשון היה יהודי בשם יהושע חסן.