גיולה מאנדי (מנדל) נולד בבודפשט ב-15 ביולי 1899 ונפטר ב-27 בנובמבר 1969. היה כדורגלן ומאמן יהודי-הונגרי, ששיחק במ.ט.ק. הונגריה והיה מאמן נבחרת הונגריה ונבחרת ישראל.
נולד בשם גיולה (יוליוס) מנדל במשפחה יהודית ענייה. אביו היה חייט והוא גדל בשכונה שבה שיחק כדורגל לעתים יחף. שיחק כמגן ימני (שחקן הגנה בצד הימני של המגרש) במ.ט.ק., לצד שחקנים בולטים של התקופה. ערך 31 הופעות במדי נבחרת הונגריה.
עם פרישתו שימש מאמן קבוצת הנוער של מ.ט.ק. תפקידו נמשך עד פלישת גרמניה הנאצית להונגריה. במהלך מלחמת העולם השנייה ניצל בעת שצעדו יהודים לאורך הדנובה; שוחרר בזכות שומר שהיה כדורגלן ואהב את עבודתו ופרסומו.
לאחר המלחמה חזר לאמן במ.ט.ק. ובין השחקנים שאימן היה רלף קליין. בשנת 1950 מונה לאחד ממאמני נבחרת הונגריה של שנות ה-50, שהייתה ידועה כלהקת פלא בשל כשרונה ורצף ההצלחות. בקבוצה כיכבו שחקנים בולטים כגון פרנץ פושקאש. ב-1952 היה חלק מצוות שהוביל את הנבחרת לזכייה במדליית זהב באולימפיאדה.
ב-1959 נקרא לאמן את נבחרת ישראל וכיהן עד 1963. בין הישגיו ניצחונות בולטים: 0-4 על נבחרת אנגליה הצעירה וניצחון 1-2 על נבחרתה האולימפית של יוגוסלביה בבלגרד. לאחר תקופה זו שב לבודפשט, שם נפטר ב-1969.
ב-1982 הונצח ביד לאיש הספורט היהודי במכון וינגייט, מוזיאון המנציח יהודים שהשיגו הישגים ספורטיביים יוצאי דופן.
גיולה מאנדי נולד בבודפשט ב-1899 ונפטר ב-1969. היה כדורגלן ומאמן יהודי-הונגרי.
היה יליד משפחה ענייה. אביו היה חייט. שיחק כדורגל בשכונה אפילו בלי נעליים לפעמים. שיחק כמגן ימני. מגן ימני מדבר: שומר על צד ימין במגרש.
שיחק במ.ט.ק. והופיע 31 פעמים בנבחרת הונגריה. אחרי הקריירה אימן את קבוצת הנוער של מ.ט.ק. בזמן מלחמת העולם השנייה הועמדו יהודים לצעדת דנובה. מאנדי ניצל כשהשומר, שהיה אוהב כדורגל, שחרר אותו.
אחרי המלחמה חזר לאמן. ב-1950 הצטרף לצוות מאמני נבחרת הונגריה. הנבחרת הזו זכתה במדליית זהב באולימפיאדת 1952. ב-1959 עבר לאמן את נבחרת ישראל עד 1963. השיג ניצחונות חשובים, למשל 4-0 על אנגליה הצעירה.
חזר לבודפשט ונפטר שם ב-1969. ב-1982 הונצח במוזיאון וינגייט כאיש ספורט יהודי שהשיג דברים מיוחדים.
תגובות גולשים