גלוסולליה

גלוסולליה היא דיבור שנשמע כמו שפה לא מובנת. בדרך כלל מופיע כחלק מפולחן דתי.

בחלק מהזרמים הנוצריים יש ויכוח על מהות התופעה. חלק רואים בה נס על-טבעי. אחרים חושבים שמדובר בתופעה אנושית טבעית.

בספר מעשי השליחים שבברית החדשה מסופר שהשליחים של ישו קיבלו "לשונות" שנראו כאש. הם דיברו ושומעי קהל רב שמעו כל אחד בשפתו.
את האירוע מפרשים בשתי דרכים עיקריות: קסנוגלוסיה, ידיעת שפה זרה באופן פתאומי, או ההסבר שהמאזינים קיבלו יכולת להבין הברות חסרות משמעות.
כיום מנהג הדיבור בלשונות נפוץ בעיקר בחוגים הכריסמטיים והפנטקוסטליים, תתי-זרמים בנצרות האוונגליסטית. חלק מהקהלים רואים בכך מתנה אלוהית. במקומות מסוימים זה קורה בתפילה פרטית. במקומות אחרים זה חלק מהפולחן הציבורי.

התופעה תועדה גם במקדש האורקל בדלפי, שם הפיתיה הוצגה כהעברת מסרים מלאכים. כתבים גנוסטים עתיקים מכילים תעתיקים של הברות חוזרות, שהחוקרים מחשיבים כהקלטות של גלוסולליה.
גלוסולליה נראתה גם בשמאניזם ובוודו (דתות מסורתיות), ובקהילות אחרות. דוגמה מודרנית מיוחדת היא קהילת ה"ננחים" שמקורה בתנועת תלמידי דב אודסר, שמפיצה את המנטרה "נ נח נחמ נחמן מאומן".

מניתוחי דיבור עולה שההברות בגלוסולליה בדרך כלל מורכבות מפונמות (צלילי שפה) של שפת האם של המדבר. לכן גלוסולליה של דוברי שפות שונות תשמע שונה, אבל דומה לשפת האם שלהם.
מחקר נוירופסיכולוגי מאוניברסיטת פנסילבניה מ-2006 בדק צילומי מוח של מקיימי התופעה. המחקר הראה כי במהלך הגלוסולליה הפעילות במרכז הדיבור יורדת, ואילו הפעילות באזורי רגשות עולה.

במוזיקה המונח מציין שירה בשפה לא מובנת, או הדמיית שפה זרה. מוזיקאים משתמשים בגלוסולליה כדי ליצור אווירה מיסטית או עתיקה. צורה נפוצה היא שירה בפסאודו-לטינית, טקסטים שנשמעים כמו לטינית אך חסרי משמעות מלאה. זה נפוץ בפסקולים ומשחקי וידאו המנסים לחקות מוזיקה דתית או מוזיקת עולם.

גלוסולליה היא דיבור שנשמע כמו שפה שלא מבינים. זה קורה לעיתים בטקסים דתיים.

בספרים יש סיפור שהשליחים דיברו בלשונות, ואנשים שמעו כל אחד בשפתו. חלק מבינים את זה כנס. אחרים כותרים שזה טבעי.
כמה קהילות נוצריות ממשיכות לדבר כך בתפילות, לפעמים לבד ולפעמים ביחד.

מקדש דלפי העתיק ותיעודים של שמאניזם ווודו מראים שגם שם היו הברות מסתוריות.
יש גם דוגמאות מודרניות, למשל מנטרה בשם "נ נח נחמ נחמן מאומן" שנפוצה בקבוצה מסוימת.

מדענים שידעו על גלוסולליה בדקו מוח של אנשים.
בניסוי ענייני הדיבור השקטו, ואזורי הרגשות היו פעילים יותר.

מוזיקאים משתמשים בגלוסולליה כדי להפוך שיר למסתורי.
לפעמים שרים ב"פסאודו-לטינית", מילים שמדמות לטינית אך אינן משמעויות אמיתיות.