גלנגרי גלן רוס

גלנגרי גלן רוס (באנגלית: Glengarry Glen Ross) הוא סרט משנת 1992, המבוסס על מחזה משנת 1984 מאת דייוויד מאמט. המחזה זכה בפרס טוני ובפרס פוליצר, שני פרסים חשובים לתיאטרון ולכתיבה, ומאמט כתב גם את התסריט לסרט.

הסרט ידוע בשפה גסה. המילה Fuck מופיעה 138 פעמים בסרט שאורכו כ‑100 דקות.

הסיפור עוקב אחרי ארבעה סוכני נדל"ן (נדל"ן = נכסים ובתים) שנואשים לשמור על משרתם. הם מוכנים לשקר, לחנוף ואפילו לעשויות בלתי מוסריות ולעיתים פליליות כדי למכור נכסים שקשה למכור. סצנה בולטת היא מונולוג ארוך של אלק בולדווין, שבו הוא מדבר בחומרה כנציג הבעלים. מונולוג פירושו דיבור ארוך של דמות.

הסרט מציג ביקורת על המציאות הכלכלית: הוא מעלה שאלות על הזכות לפרנסה בכבוד, ביטוח בריאות, פערים חברתיים וחופש הבחירה.

הסרט כולל שחקנים בולטים, ובין השאר אל פצ'ינו, שהועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה על תפקידו (בשנה זו זכה באוסקר על תפקיד אחר).

גלנגרי גלן רוס הוא סרט משנת 1992. הוא מבוסס על מחזה של דייוויד מאמט משנת 1984. המחזה קיבל פרסים חשובים, כמו פרס טוני ופרס פוליצר.

הסרט מראה ארבעה מוכרי דירות שנאבקים לשמור על עבודתם. הם לפעמים משקרים ועושים דברים לא נכונים כדי למכור דירות. יש סצנה ארוכה שבה אלק בולדווין מדבר בחומרה אל העובדים. זו דיבור ארוך של דמות שמקראים מונולוג.

הסרט מדבר על עבודה, כסף וההבדלים בין עשירים לעניים. יש בו גם הרבה מילים בוטות, המילה Fuck חוזרת הרבה פעמים.

אחד השחקנים המפורסמים הוא אל פצ'ינו, שהיה מועמד לפרס אוסקר.