גן שמואל הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי במחוז חיפה, מזרחית לחדרה, בשטח מועצה אזורית מנשה. הקיבוץ נקרא על שם הרב שמואל מוהליבר. קיבוץ = יישוב שבו חברים חיים ועובדים יחד ומשתפים שירותים.
בשנת 1895 נתרמו אדמות לציון יום הולדתו של מוהליבר והוקם פרדס אתרוגים (פרדס = מטע עצי פרי). הפרדס נכשל בגלל חששות הלכתיים ואי־התאמה כלכלית, והאדמות עברו לאחר מכן לידי הקרן הקיימת לישראל. ב-1913 קבוצת חלוצים קטנה החלה לעבד את האדמות ובשנים שלאחר מכן גדלה והפכה לקיבוץ. בשנות ה-30 הוקמו סילו למחסן תבואה ונרכש הטרקטור הראשון. בתחילת המאה ה־20 הקיבוץ קלט עולים ממזרח אירופה ומגרמניה.
ב-1941 הוקם מפעל לעיבוד מוצרי פרי הדר בשם "גן שמואל מזון". המפעל גדל בשנים הבאות והפך לאחד ממפעלי המזון החשובים שיצאו לייצוא. אחרי 1948 נעשו שינויים בחקלאות: גידול בננות, פיתוח ענפים כמו גידול תפוחים ובקר, ובהמשך סגירת ענפים לא כדאיים. בשנות ה-70 הקיבוץ עמד בפני משבר ציבורי בעקבות פרשת ריגול שחיברה את שמו של בן הקיבוץ אודי אדיב. שנות ה-80 הזהירו חידושים טכנולוגיים במפעל, הקמת ענפים ייחודיים (לדוגמה, גידול תנינים) ותוספות לשירותים הקהילתיים.
מאז 1991 חלק גדול מהחינוך עבר לבתי ספר אזוריים. חברת המפעל הפכה לחברה במסחר ציבורי ב-1993 והעסיקה יותר עובדים שכירים. הוקמו קרן פנסיה, פארק מסחרי ומיזמים עסקיים נוספים. ענפי חקלאות שונו או נסגרו בהתאם לכלכלה.
השלטון הקהילתי מבוסס על שיחת הקיבוץ, שהיא הגוף העליון. קיימת מזכירות נבחרת ועדות ניהוליות, בינהן ועדת משק ומרכז שירותים. הקיבוץ מפעיל מרפאה, מרפאת שיניים, מכון פיזיותרפיה ופעילויות חינוך לגיל הרך ובית ספר יסודי משותף. חדר האוכל משמש מרכז חברתי ויש בו מסורת של ארוחת ליל שבת.
יש גם מרכול קהילתי (מיניכל) וכרטיס קנייה פנימי. דיור מתואם עפ"י ותק ומשפחות, וצי שירותים כולל בריכה מקורה, חדר כושר, מגרשי ספורט ונגרייה.
הקיבוץ עסק מאז בתחומים חקלאיים שונים: פרדסנות (הדרים), גידול תפוחים, ענפי בקר ודגים, וגידולים מיוחדים שנוסדו ונחלשו עם הזמן.
מפעל המיצים ותעשיית המזון הוא motor כלכלי מרכזי. הצלחת המפעל תרמה לכך שהקיבוץ נחשב לאחד המובילים כלכלית בארץ. הקיבוץ נשאר בין הקיבוצים השיתופיים שלא עברו הפרטה.
הקיבוץ התשלב בספורט אזורי. קבוצותיו זכו ושיחקו בליגות הלאומיות בתחומים כמו כדורעף וכדורסל.
גן שמואל הוא קיבוץ מזרחית לחדרה. קיבוץ = כפר שבו אנשים חיים ועובדים יחד. השם לזכר הרב שמואל.
לפני המייסדים היה שם פרדס אתרוגים (פרדס = מטע עצים). הפרדס לא הצליח והאדמות הועברו לקרן לאומית. בשנות ה-10 קבוצת חלוצים החלה לעבד את הקרקע והקיבוץ נבנה עם עולים ממקומות שונים.
ב-1941 הוקם מפעל שמכין מיצים ומוצרי פרי. המפעל גדל והחברה יצאה גם לייצוא. זה עזר לכל הקיבוץ.
הילדים התחילו ללמוד בבתי ספר אזוריים. המפעל הפך לחברה גדולה והעבודה השתנתה.
יש שיחת קיבוץ לקבלת החלטות. הקיבוץ מנהל מרפאה, גן ילדים וחדר אוכל מרכזי. ביום שישי יש ארוחה מיוחדת בערב. יש בריכה מקורה, חדר כושר ומגרשי ספורט.
הקיבוץ מגדל פירות ולעסוק בתעשייה. מפעל המיצים הוא מקור פרנסה חשוב.
בקיבוץ יש קבוצות ספורט והיו הישגים בענפים כמו כדורעף וכדורסל.
