גנו/לינוקס

גנו/לינוקס היא קבוצת מערכות הפעלה המבוססת על ליבת לינוקס (הליבה, החלק שמנהל את החומרה ומריץ תוכניות). המערכת היא חופשית וקוד־פתוח, ופיתוחה משלב את ליבת לינוקס עם תוכנות מפרויקט GNU.

המותג הידוע של לינוקס הוא הטקס עם הפינגווין. הסימן המסחרי Linux שייך ללינוס טורוולדס ומתואר כ"מערכת הפעלה" בתעודות סימנים.

יש רבות הפצות (distributions), חבילות מוכנות של מערכת הפעלה. הפצות נבנות על ידי פרטים, חברות וארגונים. הן כוללות את גרעין לינוקס, תוכנות מפרויקט GNU (כמו מעטפת פקודה, תוכנה שמקבלת פקודות מהמשתמש), כלים להתקנה, דפדפנים וספריות.

פרויקט GNU מבקש שיקראו למערכת בשמה המלא גנו/לינוקס, כי כלים רבים במערכת מקורם בו. אחרים קצרים וכותבים פשוט "לינוקס".

לינוקס פנתה בראשונה לקהל טכני ונחשבה למערכת של "האקרים" ו"גיקים". עם הזמן יצרניות החומרה אימצו אותה, והיא נכנסה גם למחשבי שולחן ביתיים.

לינוקס נמצאת בשימוש נרחב בשרתים ובמערכות משובצות מחשב. דוגמאות כוללות מחשבים זולים למטרות חינוך, כמו Simputer, ופרויקט OLPC שמטרתו להביא מחשבים לילדים במדינות מתפתחות. סביבות גרפיות בולטות הן KDE ו‑GNOME, שמספקות ממשק דמוי מערכות שולחן־עבודה אחרות.

על פי נתוני שנות ה־2000, נתח המשתמשים בלינוקס על מחשבי שולחן עמד על אחוזים בודדים בלבד (דוגמה: Google מצא כ־1% ב‑2003; IDC דיווח על 3.2% באותה שנה).

ניתוח קוד המקור של הפצת Red Hat מצא כ־30 מיליון שורות קוד (SLOC). לפי מודלים לעלות פיתוח, היקף זה שקול לכמה אלפי שנות אדם ועלות פיתוח של מעל מיליארד דולר אם היה מפותח באופן קנייני. רוב הקוד נכתב ב‑C, ויש גם ++C, סקריפטי Shell, Perl, Python ועוד. הליבה עצמה כללה כ־2.4 מיליון שורות, בערך 8% מכלל הקוד בהפצה. קצת יותר ממחצית הקוד מתפרסם תחת הרישיון הציבורי הכללי של GNU (GPL), שמבטיח חופש להשתמש, לשכפל ולשנות את התוכנה.

השם גנו/לינוקס הופיע לראשונה בדביאן ב‑1994 כדי להדגיש את שילוב כלי GNU עם ליבת לינוקס. ריצ'רד סטולמן, מוביל פרויקט GNU, קידם את השם הזה כדי לתת קרדיט לפרויקט ולערכיו על חירות תוכנה.

ליבת לינוקס נוצרה על ידי לינוס טורוולדס ב‑1991. בהתחלה הוא חשב שהפרויקט לא יהיה גדול במיוחד, אך בסופו של דבר נולד עולם שלם סביב הליבה.

הדיון על השם נמשך: תומכי התוכנה החופשית מדגישים את תרומת GNU, ואחרים טוענים שרכיבי מערכת רבים מקורם במקומות נוספים, ולכן השם "לינוקס" מספיק. יש גם טיעון טכני לגבי מספר שורות קוד ושיוכם: חלקים תשתיתיים כמו GLIBC שייכים לפרויקט GNU והם חיוניים למערכת. הוויכוח משקף גם הבדל בין אידאולוגיה (תוכנה חופשית) לבין גישה פרגמטית (קוד פתוח). כיום פרויקטים כמו דביאן ממשיכים לציין את גנו בשם, בעוד חברות מסחריות כגון Red Hat נוהגות לקרוא למוצרים פשוט "לינוקס".

גנו/לינוקס היא מערכת הפעלה. מערכת הפעלה היא התוכנה שמפעילה את המחשב. היא מורכבת מליבת לינוקס (הליבה היא החלק שמשגיח על החומרה) ותוכנות של פרויקט GNU.

הסמל הידוע הוא פינגווין. יש גם סימן מסחרי ששמו Linux שייך ללינוס טורוולדס.

יש הרבה הפצות. הפצה (חבילה מוכנה) מכילה את הליבה ותוכנות נוספות. אנשים וחברות יוצרים ומתחזקים הפצות שונות.

לינוקס שימשה בתחילה אנשים טכניים. היום היא גם על שרתים ומכשירים זולים. יש פרויקטים חינוכיים כמו OLPC שמבוססים על גנו/לינוקס. סביבת עבודה גרפית כמו KDE או GNOME נותנת מסך עם תמונות וכפתורים.

בבדיקה של הפצה גדולה נמצאו כ־30 מיליון שורות קוד. הליבה כללה כ־2.4 מיליון שורות. הקוד נכתב בשפות כמו C, ++C, ו־Perl. חלק מהקוד חופשי ורשום ברישיון GPL. רישיון GPL מאפשר לשתף ולשנות תוכנה בחופשיות.

הליבה פותחה על ידי לינוס טורוvaldס ב־1991. חלק מקבוצות התוכנה רוצים לקרוא למערכת "גנו/לינוקס". הם רוצים להכיר בתרומת פרויקט GNU. אחרים קורים לה פשוט "לינוקס". יש וויכוח בין אלה שמדברים על חופש בתוכנה לבין אלה שמתמקדים בתוצאות הפרקטיות.