גספאר דוטרה

אֶוּריקוֹ גספאר דוטרה (18 במאי 1883, 11 ביוני 1974) היה גנרל (קצין צבאי בכיר) ופוליטיקאי ברזילאי. כיהן כנשיא ברזיל ה-16 בין 1946 ל-1951. הוא נשאר נכון להיום הנשיא היחיד שמוצאו ממדינת מאטו גרוסו.

דוטרה נולד בקויאבה שבמקומה של מאטו גרוסו בשנת 1883. אביו היה סוחר ולוחם לשעבר. כבר כנער הצטרף ללימודים צבאיים והחל קריירה בצבא, אז גם חווה גלגולים ראשוניים, כולל השתתפות באירועי מחאה נגד מדיניות ממשלתית בתחילת שנות ה-1900.

בדיקטטורה של ז'טוליו ורגאס (שלטון ללא בחירות חופשיות) דוטרה טיפס לדרגות גבוהות. ב-1935 הוא פיקד על פעולה נגד מרד קומוניסטי; המילה "קומוניסטי" כאן מתייחסת לתנועה פוליטית שהתמיכה בה רצתה שליטה ממשלתית רחבה בכלכלה. ב-1936 מונה לשר המלחמה (שר שאחראי על הצבא) ונשאר בתפקיד עד 1945. בתפקידו הקים מוסדות צבאיים חדשים, הרחיב את שירות הגיוס והוביל הקמת כוח משלוח ברזילאי שנלחם באיטליה במהלך מלחמת העולם השנייה.

לקראת סוף המלחמה גבר המתח בין הצבא להנהגת ורגאס. דוטרה נטל חלק בהתנגדות שגרמה בסופו של דבר להדחת ורגאס באוקטובר 1945.

בבחירות שנערכו ב-2 בדצמבר 1945 נבחר דוטרה לנשיא. הוא נכנס לתפקיד ב-31 בינואר 1946. תקופת נשיאותו סימלה מעבר לשלטון דמוקרטי חדש שנקרא הרפובליקה הברזילאית השנייה.

אחת הפעולות החשובות של ממשלתו הייתה כינון חוקת 1946. חוקת זו קבעה זכויות אזרח בסיסיות, ביטלה צנזורה ופסקה את עונש המוות. גם הוסרו ההימורים מהחוק באפריל 1946.

בזירה הבינלאומית איחר דוטרה את יחסיה של ברזיל עם ברית המועצות והתחבר למדיניות התומכת בארצות הברית במסגרת המאבק המתקדם בתקופת המלחמה הקרה (תחרות בין גוש מדינות מערביות לבין הגוש המזרחי של ברית המועצות). בתוך כך, הממשלה פעלה לחסימת פעילות המפלגה הקומוניסטית הברזילאית; בינואר 1947 המפלגה הוצאה מחוץ לחוק וחברי פרלמנט שקושרו אליה איבדו את מושביהם.

כלכלית ממשלת דוטרה המשיכה פרויקטים שהחלו בימי ורגאס. הוקמו וועדות תכנון, נערכה השקעה בתשתיות כמו הכביש המהיר בין ריו דה ז'ניירו לסאו פאולו, ונבנו מתקנים להפקת חשמל בצפון-מזרח. דוטרה קידם תוכנית SALTE לשיפור בריאות, תזונה, עבודה ואנרגיה, אך התוכנית לא מומנה במלואה ולא הושלמה. בתקופתו גדלה ההשפעה הכלכלית של ארצות הברית על ברזיל.

ב-1950 חנך ממשלו את ערוץ הטלוויזיה הראשון בברזיל, TV Tupi. בבחירות של אותה שנה חזר ז'טוליו ורגאס ונבחר שוב לנשיאות, ודוטרה סיים את כהונתו ב-1951.

לאחר כהונתו המשיך דוטרה להיות מעורב בפוליטיקה. בתקופה של שנות החמישים והשישים הוא עדיין הושפע וענה על מתחים ופולמוסים פוליטיים פנימיים. בשנות ה-60 תמך בדעות שמנעו נטיות קומוניסטיות, וב-1964 התרחשה הפיכה צבאית שהובילה לשלטון חונטה צבאית ארוך. דוטרה ניסה להחזיר עצמו להשפעה פוליטית גם בזמן הדיקטטורה הצבאית אך ללא הצלחה.

אוריקו גספאר דוטרה נפטר בריו דה ז'ניירו ב-11 ביוני 1974, בגיל 91.

ישנן תמונות מתקופת כניסתו לנשיאות, מאירועי חנוכת מפעלים ותצלומים רשמיים יחד עם מנהיגי חוץ, כולל נשיא ארצות הברית הארי טרומן.

אוריקו גספאר דוטרה חי בין 1883 ל-1974. הוא היה גנרל (קצין צבאי בכיר) ונשיא ברזיל מ-1946 עד 1951.

דוטרה נולד בעיר קויאבה במאטו גרוסו. כנער למד בבית ספר צבאי והצטרף לצבא.

הוא הלך והתקדם בצבא. ב-1935 עמד נגד מרד של קומוניסטים (אנשים שרצו שהמדינה תשלוט בכלכלה). ב-1936 מונה לשר המלחמה, הממונה על הצבא. בזמן מלחמת העולם השנייה שלח כוח ברזילאי להילחם באיטליה.

בשנת 1946 נבחר לנשיא. הוא קבע חוקה חדשה ב-1946. החוקה העניקה זכויות לאזרחים וביטלה צנזורה (כאשר הממשלה חוסמת פרסומים) ואת עונש המוות. באפריל 1946 הוסרו ההימורים מהחוק.

בשנים האלה ברזיל קיצצה קשרים עם ברית המועצות (מדינה במזרח) והתקרבה לארצות הברית. הממשלה לא אהבה את המפלגה הקומוניסטית והוצאה אותה מחוץ לחוק ב-1947.

דוטרה דאג גם לתשתיות. נבנו כבישים חשובים ותחנות חשמל. ב-1950 נפתח הערוץ הטלוויזיה הראשון, TV Tupi. ב-1951 דוטרה סיים את תפקידו כנשיא.

אחרי הנשיאות המשיך להיות פעיל בפוליטיקה. בשנים הבאות היו שינויים רבים בברזיל, כולל הפיכה צבאית ב-1964. דוטרה ניסה לחזור להשפיע אך לא הצליח.

הוא מת בריו דה ז'ניירו ב-11 ביוני 1974, בגיל 91.