גפרור

גפרור הוא מקל קטן מעץ או קרטון. בקצה יש חומר שמיד יכול להידלק.

לפעמים בראש יש זרחן. זרחן הוא חומר שמתחמם ויכול להידלק.

גפרור "בטוח" לא מכיל זרחן בראש. הוא נדלק רק כשמשפשפים אותו על משטח מיוחד בקופסה.

הגפרור הבטוח הראשון הוצג על ידי קרל לינדסטרום ב-1855.

במלחמת העולם השנייה בארץ ייצרו גפרורים מדונג. המפעל המרכזי נקרא "דונגית".

יש גם מקלות קרטון וחבילות דקות של כ-12 גפרורים. בחפיסות כאלה צריך לקרוע את הקרטון כדי לשלוף גפרור.

בישראל הגפרורים עשויים מעץ צפצפה. בחפיסה יש בדרך כלל כ-50 גפרורים. על הקופסה יש תמונות, ואנשים אוהבים לאסוף אותן.


לראש הגפרור יש תערובת של חומרים שמאפשרים בערה. בראש יש גם גופרית. גופרית = חומר שנשרף בקלות.

למשטח השפשוף יש פוספור אדום. פוספור אדום עוזר לגרום לגפרור להידלק רק כשמשפשפים אותו.


כש משפשפים את ראש הגפרור, נוצר חום. החום גורם לחומר קטן להידלק. האש הזו מדליקה את הגופרית ואת המקל, ואז נוצרת להבה.


בחוקי הדת אין פירוש שונה בין הצתת אש בעזרת גפרור לבין דרכים ישנות יותר. יש דעות שונות בנושא של יצירת אש חדשה.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!