גראד

גראד היא רקטה ארטילרית סובייטית בקוטר 122 מ"מ. היא פותחה בתחילת שנות ה-60 כחלק ממערכת BM-21 Grad. BM-21 הוא רכב קרבי שמכיל משגר רב-קני, כלומר משגר עם כמה צינורות שיגור בו זמנית.

המערכת נבנתה על תובת משאית מסוג Ural, והמשגר מכיל 40 צינורות שיגור בסידור של ארבע שורות. צוות של חמישה חיילים יכול לפרוס ולהכין את המערכת לירי בתוך כשלוש דקות. אפשר לשגר את כל 40 הרקטות במטח של כ-20 שניות, או להפעיל רקטה-רקטה בהפרשים. טעינה ידנית אורכת כעשר דקות.

הרקטות באורך כ-4.8 מטר מצוידות בסנפירי יציבות ומסובבות בעת השיגור כדי לשמור על מסלולן. ניתן לחמש אותן בסוגי ראשי קרב שונים, כולל ראש קרב נגד אדם. ראש קרב נגד אדם (נ"א) הוא ראש שמפזר רסס או כדורי מתכת כדי לפגוע באנשים בשטח. משקל ראש הקרב הוא כ-40 ק"ג, וטווח הרקטות יכול להגיע עד כ-40 ק"מ.

לגראד אין הנחיה מדויקת, כלומר הרקטה אינה מנווטת לעצמה בזמן הטיסה. לכן דיוק מערכת הגראד נמוך יחסית, והיא יעילה בעיקר כמשוואה של מטחים נגד אזורים ולא לפגיעה מדויקת במטרה בודדת. חסרונה העיקרי הוא חוסר הדיוק, ולכן צבאות המנסים להימנע מפגיעה באזרחים נמנעים משימוש בה באזורים מאוכלסים.

קיימים גם משגרים חד-קניים ניידים. הם קטנים וקשים יותר לגילוי, ולכן נוטים להשתמש בהם כוחות לא סדירים וארגוני טרור. הגראד מיוצר ונמצא בשימוש ביותר מ-50 מדינות, כולל שילוחים מרוסיה, רומניה, קוריאה הצפונית, מצרים, סין וצ'כיה.


ארגונים כמו חזבאללה בלבנון, חמאס ופתח ברצועת עזה השתמשו בגראדים נגד ישובים ישראלים. ברוב המקרים נעשה שימוש בראשי קרב נגד אדם שמפזרים רסס כדי לפגוע באוכלוסייה.

במצבים מסוימים מסירים את הכדוריות מהרקטה כדי להפחית משקל ולהגביר טווח. ב-28 במרץ 2006 נורתה רקטת גראד מרצועת עזה לעבר אשקלון. במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006 נורו מעל 3,000 רקטות כאלה אל צפון ישראל.

במהלך מבצעי הלחימה ברצועה נורו גם רקטות לעבר ערים בדרום ישראל. באפריל 2011 יורטו מספר רקטות גראד בהצלחה על ידי מערכת "כיפת ברזל" הישראלית, שהחלה ליירט רקטות לטווח בינוני.


במהלך העימות באוקראינה ב-2014, 2015 נורו מטחי גראד רבים. ב-24 בינואר 2015 נורו לפחות שלושה מטחים לעבר מריופול. בפיגועים אלה נהרגו כ-30 איש ונפצעו כ-120. גם בפלישה הרוסית לפברואר, מרץ 2022 נעשה שימוש נרחב בגראדים בשני הצדדים.


הגראד הוצגה בשירות בשנת 1963, החליפה משגרים ישנים בקוטר 140 מ"מ, ומשתמשת במשאית עם הנעה אופנית. דגמי ייצור שונים כוללים שיפורים במשאיות וביכולת נשיאה וטעינה.


ה-BM-21 הוא השם של היחידה המשולבת: משאית עם משגר רב-קני ורקטות תואמות. הדגם הצ'כוסלובקי RM-70 מבוסס על משאית טטרה ויש לו מחסנית רקטות נוספת.


הרקטות הסובייטיות המקוריות של הגראד כוללות מודלים לטווחים משתנים ולעתים ראשי קרב שונים. חלקן נועדו לטווחים קצרים של 1.5, 15 ק"מ.


מדינות וסוכנויות שונות ייצרו ורכשו רקטות גראד מדגמים מקומיים, מה שהפך את המערכת לפופולרית ומגוון שימושיה רחב.

גראד היא רקטה סובייטית בעובי 122 מ"מ. זו רקטה ארטילרית שמושלכת ממשגר על רכב.

המשגר נקרא BM-21. יש עליו 40 צינורות שיגור. המשגר נמצא על משאית. צוות של חמישה חיילים יכול להכין אותו לירי במהירות.

הרקטה באורך כ-4.8 מטר. היא מסתובבת כשנורה ומשתמשת בסנפירים כדי לייצב עצמה. הרקטה לא נובטת בעצמה ואינה מנווטת. יש לה ראש שנועד לפגוע באנשים. זה נקרא ראש קרב נגד אדם. הוא מפזר כדורי מתכת קטנים.

טווח הרקטה יכול להגיע עד כ-40 ק"מ. המערכת מדויקת פחות, ולכן היריות יוצרות פגיעה באזור ולא פגיעה מדויקת במטרה בודדת.


חזבאללה, חמאס וארגונים אחרים השתמשו בגראדים. ב-2006 נורו אלפי רקטות לעבר ישראל. ב-28 במרץ 2006 נורתה רקטה לעבר אשקלון. באפריל 2011 יירטו כמה רקטות מערכת כיפת הברזל.


ב-24 בינואר 2015 נורו גראדים לעבר העיר מריופול. רבים נפגעו ונגרם נזק גדול. גם במבצעי 2022 נעשה שימוש בגראדים.