בטניס, גראנד סלאם הוא מצב שבו שחקן מנצח בכל ארבעת הטורנירים החשובים ביותר (ה-Majors) באותה שנה קלנדרית. הטורנירים הללו הם אליפות אוסטרליה, אליפות צרפת, וימבלדון ואליפות ארצות הברית. טורנירים אלה נחשבים ליוקרתיים ביותר, ומעניקים פרסי כסף ונקודות דירוג גבוהים יותר מטורנירים רגילים.
המונח הופיע לראשונה ב־1933, אצל עיתונאי אמריקאי שהתייחס לניסיון של ג'ק קרופורד לזכות בכל ארבעת התארים לאחר שכבר ניצח בשלושה. הניסיון הנוסף הראשון להצליח באמת הגיע ב־1938, כאשר דון בדג' מארצות הברית השלים את הגראנד סלאם.
גראנד סלאם מוזהב מתרחש כששחקן זוכה בארבעת טורנירי המייג'ורס ובמדליית זהב אולימפית באותה שנה קלנדרית. זה אפשרי רק בשנים בהן מתקיימת האולימפיאדה, כלומר בערך אחת לכל ארבע שנים.
לפעמים שחקן מחזיק בכל ארבעת התארים בו-זמנית אף שלא זכה בהם בתוך אותה שנה קלנדרית. זו תופעה נבדלת מהגראנד סלאם הקלנדרי, אבל עדיין מדגישה שליטה מלאה בטורנירים הגדולים.
כינוי לקריירה שבו שחקן זכה בכל ארבעת המייג'ורס לפחות פעם אחת במהלך הקריירה שלו, אך לא בהכרח ברצף או באותה שנה.
זו גרסה שונה של הגראנד סלאם המוזהב: שחקן שזכה בכל ארבעת הטורנירים במהלך הקריירה וגם זכה במדליית זהב באולימפיאדה, אבל לא בהכרח באותה שנה.
ברשימות וזכיות רבות נרשמים שחקנים ונשים שהשיגו תארים במייג'ורס. בטבלאות רגילות מדורגים השחקנים לפי מספר התארים ולפי סדר ההישג הראשון.
גראנד סלאם בטניס זה כששחקן מנצח בארבעת התחרויות הגדולות באותה שנה. התחרויות הן: אליפות אוסטרליה, אליפות צרפת, וימבלדון ואליפות ארצות הברית. אלה התחרויות הכי חשובות.
המילה שומעה לראשונה ב־1933, כשאומרים על ניסיון של שחקן בשם ג'ק קרופורד. בפעם הראשונה שניצחו בכל הארבעה הייתה ב־1938. השחקן היה דון בדג'.
אם שחקן מנצח בארבעת הטורנירים וגם מקבל מדליית זהב במשחקים האולימפיים (האולימפיאדה), קוראים לזה גראנד סלאם מוזהב. זה יכול לקרות רק בשנים שיש אולימפיאדה.
יש גם מצבים אחרים: שמישהו מחזיק בארבעת התארים בו-זמנית אבל לא זכה בהם באותה שנה, או שזכה בארבעה במהלך הקריירה שלו. אלו גם הישגים חשובים.
תגובות גולשים