גרטה גרבו

גרטה לואיזה גוסטפסון (1905, 1990), הידועה כגרטה גרבו, הייתה שחקנית שוודית שזכתה לפרסום גדול בהוליווד. היא החלה כאמנית בראינוע (ראינוע = סרט אילם), והצליחה גם בקולנוע המדבר.

גרבו נולדה בסטוקהולם למשפחה ממעמד הפועלים. בגיל 14 אביה נפטר והיא עזבה את בית הספר כדי לעבוד ולעזור בפרנסת המשפחה. עבודתה בחנות הובילה לכך שדגמנה בגדים והופיעה בפרסומת קצרה, עד שזכה לכשרונה הבמאי מוריץ סטילר.
סטילר לימד אותה להופיע מול מצלמה ושינה את שמה לבמה לגרטה גרבו. היא הופיעה בסרטים בשוודיה ובגרמניה, ונסעה עם סטילר להוליווד כשחברת MGM חיזקה את מעמדה.

גרבו כיכבה בסרטים מצליחים כמו "השיטפון", "הבשר והשטן" ו"אהבה". המעבר מראינוע לקולנוע המדבר הבליט את קולה הנמוך והבולט במבטא השוודי שלה. הסרט המדבר הראשון שלה היה "אנה כריסטי" (1930), שהגיע עם מסע פרסום רחב.
בשנות ה־30 הגיעה לפסגת תהילתה. היא נודעה כתדמית של מסתורין ואי־נגישות. מהשורה המפורסמת בסרט "גרנד הוטל", "אני רוצה להיות לבד", הפכה למוטו של חייה.
גרבו שיחקה בתפקידים זוכי הערכה כמאטה הארי, בקאמיל וב"נינוצ'קה", שבה נראו לצופה צדדים פחות רציניים שלה, כולל צחוק על המסך.

ניסיון להפוך אותה לשחקנית קומי נכשלה בסוף. לאחר הסרט "אישה דו פרצופית" (1941) הפסיקה להופיע, אם כי מעולם לא הכריזה רשמית על פרישה. היא ביצעה מבחן חזרה ב־1949 אך לא חזרה לפרויקטים.

גרבו התגוררה בניו יורק, נטלה אזרחות אמריקנית ב־1951 וקיבלה פרס אוסקר לשם כבוד ב־1954. חייה הפרטיים היו מבודדים; לעתים ביקרה במעגלים חברתיים בודדים. היא טיפחה גינה, נהגה להסתיר את פניה בעד משקפי שמש, והשקיעה את כספה בחכמה. נפטרה בגיל 84 ונטמנה בסטוקהולם.

גרבו שמרה על פרטיות קיצונית ולא העניקה ראיונות. שמה נקשר לשמועות על מערכות יחסים אינטימיות עם מספר נשים, ובין היתר ניהלה קשר ממושך עם המשוררת מרסדס דה אקוסטה. היא מעולם לא נישאה.

בין סרטיה המדברים הבולטים: "אנה כריסטי", "גרנד הוטל", "קאמיל" ו"נינוצ'קה". היא קיבלה מספר מועמדויות לפרס האוסקר, אך לא זכתה בפרס התחרותי בתקופת הקריירה שלה.

גרטה גרבו (1905, 1990) הייתה שחקנית מפורסמת משוודיה. היא בלטה בקולנוע של פעם.

גרבו נולדה בסטוקהולם. אביה מת כשהייתה בת 14. היא עבדה בחנות כדי לעזור בבית. שם דגמנה בגדים וראו אותה במודעה. במאי הזמין אותה להופיע בסרט אילם (סרט בלי דיבור).

היא עברה להוליווד והפכה לכוכבת. שיחקה בסרטים כמו "גרנד הוטל" ו"אנה כריסטי". במשחק הראתה מראה שקט ומסתורי. אנשים זכרו את שורתה הנודעת: "אני רוצה להיות לבד".
ב"נינוצ'קה" רואים אותה צוחקת בפעם הראשונה על המסך.

לאחר 1941 הפסיקה לשחק בסרטים. היא עברה לניו יורק וקיבלה אזרחות אמריקנית. ב־1954 קיבלה אוסקר לשם כבוד על כל עבודתה. היא חיה בפרטיות, טיפחה גינה ונסעה מעט. גרבו מתה בגיל 84 וקברה נמצא בסטוקהולם.

גרבו אהבה פרטיות ולא רצתה תשומת לב. לא התחתנה, ושמועות דיברו על קשרים שלה עם נשים אחרות. היא נשארה דמות רזומה ומסתורית בתולדות הקולנוע.