גשר שער הזהב

גשר שער הזהב הוא גשר תלוי (גשר שמוחזק בכבלים) החוצה את מצר שער הזהב ומחבר את סן פרנסיסקו למחוז מרין. אורכו הכולל 2,737 מטר. המרחק בין שני מגדליו הוא 1,280 מטר, וגובה המגדלים 230 מטר מעל פני הים.

מהנדס הגשר העיקרי היה ג'וזף שטראוס. האדריכל אירווין מורו קבע את סגנון ה"אר דקו" ואת הצבע של הגשר. גם צ'ארלס אליס ולאון מויסף שותפו בתכנון ובחישובים המורכבים. הבנייה החלה ב-5 בינואר 1933 במסגרת תוכנית WPA של ממשל רוזוולט ליצור עבודות ציבוריות בתקופת השפל הגדול. כדי לשמור על מבצר פורט פוינט נבנתה קונסטוקציה מעליו. הבנייה הסתיימה באפריל 1937; הגשר נפתח להולכי רגל ב-27 במאי 1937 ולרכבים ביום שלמחרת. עלות הבנייה הייתה 27 מיליון דולר (שווה ערך לכ-533 מיליון דולר ב-2010).

במהלך הבנייה הותקנה רשת ביטחון מתחת לגשר. הרשת הורידה מאוד את מספר ההרוגים בפרויקט ביחס לפרויקטים דומים. כ-11 עובדים נהרגו וכ-19 ניצלו הודות לרשת.

עד 1964 היה המיפתח בין המגדלים הארוך בעולם. מאז נבנו גשרים אחרים עם מיפתח גדול יותר.

הגשר נושא כ-100,000 כלי רכב ביום. הוא מתחבר לכביש המהיר US-101 ולדרכים מדינתיות. ישנם שישה נתיבים לרכב ומעברים להולכי רגל ולרוכבי אופניים משני הצדדים. סימוני הנתיבים ניתנים להזזה כדי לשנות כיווני תנועה לפי העומס. בסופי שבוע מפרידים בין מסלולי אופניים והולכי רגל; בימי חול הם לעתים חולקים נתיב. בלילה חלק המעברים להולכי רגל סגורים.

ב-1 בספטמבר 2002 עלה התשלום לכלי רכב נוסעים לנסיעה דרומה מ־3 ל־5 דולרים. הנסיעה צפונה נותרה בחינם.

הצבע שנבחר לגשר הוא "כתום בינלאומי" (International Orange). מורו בחר בצבע כי הוא משתלב בנוף ומגביר את נראות הגשר בערפל. רבים מחשבים את הגשר לאחד היפים, והוא הוכרז כאחד מפלאי העולם על ידי האגודה האמריקאית למהנדסים אזרחיים.

למרבה הצער, הגשר ידוע כמקום שבו רבים התאבדו בקפיצה. בממוצע קופץ אדם כל כשבועיים. עד 1995 נרשמו יותר מ-1,000 התאבדויות, ובסך הכול יותר מ-1,350 אנשים קפצו. מרחק הנפילה עד פני המים הוא כ-67 מטר, זמן הנפילה כ-4 שניות ומהירות ההשפעה כ-120 קמ"ש. נכון ל-2003 שרדו רק 26 אנשים. רבים מהניצולים נפצעו קשה.

המועצה התנגדה שנים להצבת מחסום גבוה על המעקה. ב-2005 החלו צעדים ראשוניים לקראת פרויקט מחסום. ב-2008 הוחלט שהפתרון יהיה רשת תחת הגשר, ובמאי 2011 אושר תקציב ראשוני לתכנון של הרשת. בינתיים פוזרו תאי טלפון עם שלטים שמפצירים לפנות לעזרה לכל מי ששוקל קפיצה.

גשר שער הזהב הוא גשר תלוי. גשר תלוי מוחזק בכבלים חזקים. הוא מחבר את סן פרנסיסקו לאזור מרין.
האורך של הגשר הוא 2,737 מטר. המרחק בין המגדלים הוא 1,280 מטר. המגדלים גבוהים כ-230 מטר.

בניית הגשר התחילה ב-1933 ונגמרה ב-1937. הוא נפתח להולכי רגל ב-27 במאי 1937. הבנייה נעשתה כחלק מתוכנית ממשלתית ליצירת מקומות עבודה. המהנדס הראשי היה ג'וזף שטראוס. האדריכל אירווין מורו בחר את המראה והצבע של הגשר. כדי להגן על עובדים הושמה רשת ביטחון מתחת לגשר. הרשת הצילה רבים; 11 עובדים מתו בזמן הבנייה.

הצבע של הגשר נקרא "כתום בינלאומי". הצבע נבחר כי הוא נראה טוב בערפל.
הרבה אנשים חושבים שהגשר יפה.

לצערנו אנשים קפצו מהגשר. עד 1995 יותר מ-1,000 אנשים מתו כך. מרחק הנפילה הוא כ-67 מטר. זמן הנפילה כארבע שניות. רק מעט אנשים ניצלו. לאורך המעבר יש טלפונים מיוחדים לפנייה לעזרה. הוחלט לבנות רשת בטיחות מתחת לגשר כדי למנוע קפיצות.