ג'ון פרושיאנטה (נולד ב-5 במרץ 1970) הוא גיטריסט ומוזיקאי אמריקאי. הוא ידוע בעיקר כגיטריסט הראשי של רד הוט צ'ילי פפרז. בנוסף לנגינה בלהקה, הפיק וכתב פרושיאנטה אלבומי סולו בסגנונות שונים, כמו רוק ניסיוני, אמביינט ומוזיקה אלקטרונית. הוא זכה לשבחים רבים ונכנס לדירוגים של מגזינים כמו Rolling Stone, וגם הוערך בסקרי BBC.
נולד בניו יורק למשפחה מוזיקלית. אחרי גירושי הוריו עבר עם אימו לסנטה מוניקה, קליפורניה. בגיל 9 אהב את סצנת הפאנק של לוס אנג'לס ואת להקת The Germs. בגיל 10 למד לנגן גיטרה בעצמו, ואז לקח שיעורים. בגיל 11 למד שירים של ג'ף בק, ג'ימי פייג', וג'ימי הנדריקס, ובהמשך נשבה בצלילי פרנק זאפה. בגיל 16 עזב את התיכון.
פרושיאנטה הפך למעריץ של הפפרז ובמיוחד של הילל סלובק. אחרי מות סלובק ומספר שינויים בהרכב הלהקה, פרושיאנטה הוזמן לאודישן ונבחר להיות הגיטריסט. הוא ניגן באלבום Mother's Milk. בהמשך הלהקה עבדה עם המפיק ריק רובין והקליטה באחוזה בהוליווד את Blood Sugar Sex Magik (1991). האלבום היה הצלחה עולמית ומכר כ-13 מיליון עותקים. התהילה והסיבובים הקשו עליו, והוא עזב את הלהקה במאי 1992.
אחרי סיבובי ההופעות פיתח פרושיאנטה התמכרות קשה לסמים, כולל הרואין. הוא נאלץ להתמודד עם דיכאון וחיים קשים במשך כמה שנים. בתקופה הזאת הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו, Niandra Lades and Usually Just a T-Shirt (1994). האלבום הוא אוונגרדי וניסיוני ומייצג ביטוי רגשי אישי. מאמרים תיארו את מצבו הבריאותי כחמור. בשנת 1997 הוציא את Smile from the Streets You Hold, שאותו הסיר מהשוק מאוחר יותר.
בשנת 1997 התחיל בתהליך גמילה מההרואין. בתחילת 1998 נכנס למכון גמילה ועבר טיפולים רפואיים שכללו גם החלפת שיניים. אחרי שיקומו שינה את אורח חייו והתחיל לתרגל מדיטציה ותזונה בריאה. כאשר הלהקה חיפשה דרך להמשיך, פלי וקידיס הציעו לפרושיאנטה לחזור. הוא חזר והקליט עם הלהקה את Californication (1999), אלבום ששיקם את יחסיו עם הלהקה. בתקופה זו גם הוציא את To Record Only Water for Ten Days (2001), בו ניסה סאונדים חדשים וסינתסייזרים.
לאחר By the Way (2002), כתב והקליט פרושיאנטה שירים רבים. בפברואר 2004 יצר פרויקט צדדי בשם Ataxia יחד עם ג'ו לאלי וג'וש קלינגהופר. הם הקליטו חומר קצר וניגנו הופעות קצרות.
בפרק זמן זה פרושיאנטה עזב את הלהקה שוב. חברו ג'וש קלינגהופר החליף אותו. באותה תקופה הוציא את האלבום The Empyrean (2009). באלבום השתתפו מוזיקאים נוספים, ביניהם פלי וג'וש קלינגהופר. האלבום משלב אלמנטים פסיכדליים והוא מיועד להאזנה בעוצמה גדולה. ב-2011 נכנסה הלהקה להיכל התהילה של הרוק אנד רול; פרושיאנטה בחר לא להגיע לטקס.
בשנת 2012 הוציא שני פרויקטים: Letur-Lefr (EP) ו-PBX Funicular Intaglio Zone. שני הפריטים מציגים פנייה לסגנון אלקטרוני, אותו פרושיאנטה תיאר כסינת'פופ פרוגרסיבי (ז'אנר שמשלב סינתיסייזרים ומבנים מתקדמים).
בשנת 2013 יצא EP אינסטרומנטלי בשם Outsides, שכולל גם שיר בונוס בשם Sol בגרסה היפנית.
בשנת 2014 יצא Enclosure. לאלבום נלוותה אפליקציה מיוחדת ששילבה שחרור שירים על לוויין. במקביל הפיק פרושיאנטה את The Medieval Chamber עבור צמד הראפרים Black Knights, והציג שם שילובים של רוק ורית'ם-אנד-בלוז עם אלמנטים אלקטרוניים.
ב-2015 הוציא EP בשם Trickfinger, בסגנון אסיד-האוס ניסיוני. בהמשך שיתף פעולה עם Black Knights על האלבום The Almighty.
ב-2017 יצא Trickfinger II, עם טקסטים שהוקלטו ב-2007.
בדצמבר 2019 חזר פרושיאנטה לרד הוט צ'ילי פפרז והחליף את ג'וש קלינגהופר. באפריל 2022 הוציאה הלהקה את Unlimited Love בהשתתפותו.
פרושיאנטה הוציא מספר אלבומי סולו ושיתופי פעולה לצד עבודתו עם הלהקה.
(כוללים בין היתר Niandra Lades, To Record Only Water for Ten Days, The Empyrean, Enclosure, ועוד.)
כוללים Letur-Lefr, Outsides ועוד EPים.
השתתף באלבומים מרכזיים של הלהקה, ביניהם Mother's Milk, Blood Sugar Sex Magik, Californication, By the Way, ו-Stadium Arcadium (בהקלטות ובהופעות של תקופות שונות).
שיתופי פעולה צדדיים כוללים את Ataxia ופרויקטים עם Black Knights.
הסגנון של פרושיאנטה משתנה בין רוק קלאסי, ניסיוני ואלקטרוני. הוא משלב גיטרה, סינתיסייזרים וטכניקות נגינה שונות.
השפעות מרכזיות עליו הן ג'ימי הנדריקס והילל סלובק. גם מוזיקאים מודרניים הושפעו מנגינתו; תום יורק מרדיוהד ציין השפעה של פרושיאנטה על ריף ב-Reckoner.
ג'ון פרושיאנטה נולד ב-1970. הוא גיטריסט (מי שניגן בגיטרה). הוא ניגן בלהקת רד הוט צ'ילי פפרז. גם הוציא שירים אלבומים משלו.
נולד בניו יורק ולמד מוזיקה בילדותו. עבר לקליפורניה. בגיל 10 למד לנגן גיטרה לבד. הוא אוהב מוזיקת פאנק ורוק.
הוא הפך לחבר בלהקה והקליט איתם Mother's Milk ו-Blood Sugar Sex Magik. האלבום של 1991 היה גדול ומוכר ברחבי העולם.
אחרי ההצלחה הוא היה תקופה עם בעיות סמים. "התמכרות" פירושה קושי להפסיק לקחת סמים. הוא הוציא אלבום סולו ניסיוני בשם Niandra Lades (1994).
כעבור שנים הוא הפסיק את צריכת הסמים. "גמילה" פירושה שהוא הפסיק להתמכר. אחרי שיקום חזר ללהקה והקליט את Californication (1999). הוא הוציא גם אלבום סולו נוסף ב-2001.
השתתף בפרויקטים נוספים, כולל להקה בשם Ataxia עם חברים למוזיקה.
עזב את הלהקה שוב ופרסם את The Empyrean ב-2009. שיתף פעולה עם מוזיקאים שונים.
בשנת 2012 יצאו שני אלבומים שלו. הם משנים לכיוון אלקטרוני עם סינתיסייזרים. "סינתיסייזר" הוא כלי שמייצר צלילים אלקטרוניים.
בשנת 2013 יצא EP בשם Outsides עם קטעים אינסטרומנטליים. "אינסטרומנטלי" פירושו בלי שירה.
ב-2014 יצא Enclosure. הוא גם עבד כמפיק. "מפיק" הוא מי שמארגן הקלטות ומסדר את הצליל.
הוציא מוזיקה נוספת בשם Trickfinger ועבד עם הראפרים Black Knights.
בשנת 2017 יצא Trickfinger II. חלק מהחומרים הוקלטו לפני שנים.
בדצמבר 2019 חזר להקה והחליף את הגיטריסט שפרש. ב-2022 יצאה עם הלהקה עוד מוזיקה חדשה.
יש לו כמה אלבומים מלאים ו-EPים. חלק מהאלבומים הוקלטו יחד עם הלהקה.
הוא מנגן סגנונות שונים: רוק, ניסיוני ואלקטרוני. הוא אוהב לשלב כלי נגינה וצלילים מיוחדים.
השפעות חשובות עליו הן ג'ימי הנדריקס והילל סלובק. מוזיקאים אחרים גם אמרו שהשפיע עליהם.
תגובות גולשים