ג'ורג' קטלט מרשל (31.12.1880, 16.10.1959) היה גנרל ומדינאי אמריקאי. הוא שירת כראש המטה הכללי של צבא ארצות הברית, כמזכיר ההגנה וכמזכיר המדינה. כמזכיר המדינה קידם את תוכנית מרשל, תוכנית שיקום כלכלי לאירופה אחרי מלחמת העולם השנייה. על תרומתו לשיקום זה זכה בפרס נובל לשלום ב-1953.
מרשל נולד ביוניונטאון, פנסילבניה. ב-1901 סיים את לימודיו במכון הצבאי של וירג'יניה והתגייס לצבא ארצות הברית. לפני מלחמת העולם הראשונה שירת בבסיסים בארה"ב ובפיליפינים. במלחמת העולם הראשונה שימש כקצין מבצעים והשתתף בקרבות בצרפת.
בין שתי המלחמות עסק בתכנון מבצעים במטה הצבא, בילה שלוש שנים בסין ושירת בתפקידי פיקוד שונים. ב-1938 מונה למפקד מחלקת תוכניות מלחמה במטה הכללי. ב-1 בספטמבר 1939 מונה לראש המטה הכללי של צבא ארצות הברית, וכיהן בתפקיד עד תום מלחמת העולם השנייה.
כראש המטה הכין את הצבא למלחמה. הוא כתב מסמך שהיווה בסיס לאסטרטגיה של בעלות הברית באירופה. מרשל בחר את דווייט ד. אייזנהאואר למפקד בכוחות בעלות הברית בנורמנדי. יחד איתו תכנן את "מבצע אוברלורד" (הפלישה לנורמנדי) ותיאם את המבצעים של בעלות הברית באירופה ובאוקיינוס השקט.
לאחר המלחמה נשלח מרשל לסין לנסות לתווך בסכסוך הפנימי שם. מאמציו לא הובילו להסדר, והוא שב לארצות הברית בתחילת 1947. בפברואר 1947 הודיע על פרישה מהצבא, אך קודם למינויו למזכיר המדינה של הנשיא הארי טרומן.
בנאום ב-5 ביוני 1947 באוניברסיטת הרווארד הציע מרשל סיוע אמריקאי לשיקום אירופה. תוכניתו, שנקראה על שמו, תוכנית מרשל, סייעה לשיקום מדינות מערב אירופה שהיו הרוסות לאחר המלחמה. בשל תפקידו בתוכנית זו קיבל את פרס נובל לשלום ב-1953.
כמזכיר המדינה תמך מרשל בעמדת מחלקת המדינה להעביר את ארץ ישראל לנאמנות האומות המאוחדות, נאמנות היא שליטה זמנית של גוף בינלאומי. הוא התנגד להכרזת העצמאות של ישראל כי חשש שהיא תוביל למלחמה ושישראל לא תהיה מוכנה צבאית. דעתו נדחתה, ובסופו של דבר ארצות הברית הכירה במדינת ישראל.
ב-21 בינואר 1949 פרש מתפקיד מזכיר המדינה. לאחר מכן שימש נשיא הצלב האדום האמריקני. ב-1950 מונה לשר ההגנה, אך פרש מהפוליטיקה ב-1951 אחרי ההאשמות של הסנטור ג'וזף מקארתי. תפקידו הציבורי האחרון היה יושב ראש הוועדה האמריקנית למצבות קרב. מרשל נפטר ב-16 באוקטובר 1959.
הציבור זוכר אותו בעיקר בזכות תוכנית מרשל וזכייתו בפרס נובל לשלום.
ג'ורג' מרשל (1880, 1959) היה גנרל בצבא אמריקאי. גנרל זה הוא קצין בכיר בצבא. הוא גם כיהן בתפקידים חשובים בממשל.
מרשל נולד בפנסילבניה. ב-1901 סיים לימודים צבאיים והצטרף לצבא. במלחמת העולם הראשונה שירת בצרפת. לפני מלחמת העולם השנייה עבד בתכנון מבצעים. ב-1939 מונה לראש המטה הכללי. הוא עזר להכין את ארצות הברית למלחמה.
מרשל בחר את דווייט אייזנהאואר להוביל את הכוחות בנורמנדי. הם תכננו את הפלישה לנורמנדי ביחד. מרשל תיאם את פעולות בעלות הברית גם באוקיינוס השקט.
בשנת 1947 אמר מרשל שארצות הברית תעזור לשקם את אירופה. העזרה נקראה "תוכנית מרשל". התוכנית סייעה למדינות שבנו את הערים והמפעלים שלהם מחדש. על זה קיבל מרשל את פרס נובל לשלום.
מרשל חשש מהכרזת עצמאות בארץ ישראל כי פחד שתפרוץ מלחמה. הוא ניסה לגבש פתרונות בין הצדדים, אך המצב היה מסובך.
ב-1949 פרש מתפקיד שר החוץ. אחר כך ניהל את הצלב האדום האמריקני. ב-1950 היה שר ההגנה. ב-1951 פרש מהפוליטיקה. תפקידו האחרון היה יו"ר ועדה לטיפול בקברי חיילים. מרשל נפטר ב-1959.
זוכרים אותו בעיקר על שם תוכנית מרשל והנובל שהוא קיבל.
תגובות גולשים