ג'יימס קוק

ג'יימס קוק (7 בנובמבר 1728, 14 בפברואר 1779) היה קצין בצי המלכותי הבריטי ומגלה ארצות בולט. הוא התחיל ממוצא פשוט ביורקשייר, למד קריאה וכתב בזכות תרומה, ועבד בהובלת פחם בים הצפוני. למד אלגברה, טריגונומטריה (חישובי זוויות), ניווט (איך למצוא מיקום בים) ואסטרונומיה (למידת כוכבים), והתפתח למומחה במיפוי ובניווט.

קוק נולד למשפחה ענייה. בגיל צעיר איבד חלק מאחיו והיה בקשר דל עם שתי אחיותיו. בהתחלה עבד כעוזר חנווני ואז הפליג במשך תשע שנים בהובלת פחם. בשנת 1755 הצטרף לצי המלכותי. ב-1762 התחתן עם אליזבת, ונולדו להם שישה ילדים; שלושה בלבד הגיעו לבגרות. אף אחד מצאצאיו לא השאיר יורשים.

במלחמת הצרפתים והאינדיאנים לחם בקוק באזור קנדה. ב-1763 מונה לבצע סקר בניופאונדלנד, ועבודתו שם חיזקה את מעמדו כמומחה למפות וניווט.

ב-1768 הוביל קוק את המסע על הספינה אנדוור כדי לצפות במעבר כוכב הלכת נוגה על פני השמש. מטרה נוספת, סודית, הייתה לחפש את ה"טרה אוסטרליס", יבשת דרומית שסברה אז שקיימת. עמו הפליגו מדענים בראשות ג'וזף בנקס.
קוק דאג לבריאות האנשים: חידש תזונה של ירקות, פעילות גופנית ושתיית מים, וצמצם מקרי צפדינה (מחלת חסר ויטמין C). אנדוור שטה לטהיטי, לבורה בורה ולניו זילנד, שם ביצע מיפוי מדויק של החוף. המפגש עם מאורים החל בעימותים אך לאחר מכן התפתח מסחר.
ב-29 באפריל 1770 נחת קוק על חופי מזרח אוסטרליה והכריז על ריבונות בשם מלך אנגליה על חלק מהחוף (ניו סאות' ויילס). במהלך העגינה כמעט שכמעט איבד את הספינה על שונית אלמוגים, אירוע שהשפיע על מסלולו. בדרכו חזרה הוא עבר גם בג'קרטה, ושם מתו כמה מלווים מטהיטי ממחלה. הספינה שבה לאנגליה ב-1771 עם חלק מאנשיה ומוצגים טבעיים שהפכו לתענוג לציבור.

קוק יצא שוב, הפעם בשתי אוניות: רזולושן ואדוונצ'ר. השתמש בשעון הכרונומטר (כלי למדידת זמן מדויק, שעוזר לקבוע קו אורך) ופעל לחצות אזורים צפוניים מאד. הוא היה הראשון שחצה את חוג הקוטב הדרומי (אזור קוטבי מדרום). המסע הראה שאין יבשת דרומית גדולה כפי שסברו. ההפלגה חזרה ב-1775; קוק קיבל דרגת קפטן וחברות בחברה המלכותית. על מאמציו לשמור על בריאות המלחים זכה במדליית קופלי ב-1776.

קוק הוביל מסע לחפש את המעבר הצפון-מערבי, דרך צפון אמריקה, בין האוקיינוס האטלנטי והפסיפי. הפליג ברזולושן ובדיסקברי, החזיר בעתו את אומאי מטהיטי הביתה, וגילה את אי חג המולד ואת איי הוואי (שהוא קרא להם "איי סנדוויץ'" על שמו של הרוזן מסנדוויץ'). הוא ביקר בחופי קולומביה הבריטית והגיע עד לאזורים צפוניים שבהם הקרח עצר את התקדמותו. המעבר לא נמצא בתנאים של זמנו.

במהלך המסע האחרון הפך קוק לקשה ומחמיר יותר. הוא הטיל עונשים נוקשים, צמצם מזון לעיתים, והפגין זעם כלפי גניבות ותמרונים שחשב מסוכנים. בריאות לקויה יכלה להשפיע על התנהגותו.

בקיץ 1779 שב להוואי לתיקון הספינה. הפעם היחסים עם ההוואיים התדרדרו בעקבות גניבות ועימותים. קוק ניסה לקחת את המלך ככמחאה כדי להשיב סירה שנגנבה. העימות הסלים; קוק נפגע קשה ונמלט, ובסופו של דבר נהרג בהתעמתות עם תושבים מקומיים. אחרי מותו נעשה טקס לטיפול בעצמות שלו שבחלקו היה חלק ממנהגים מקומיים.

לפי מרשל סלינס, ביקורו הראשון של קוק הגיע בעת חג מקומי שבו אל בשם לונו נחגג. ההוואים ראו בקוק דמיון לאל זה. כשחזר קוק אחרי זמן קצר, התרחשה החלפה טקסית של התקופה ל"קו", אל מלחמה, ומוטב היה לפי האמונה להקריב קורבן. כך, לפי הסבר זה, מותו היה קשור לפרשנות דתית של הוואיים.

גנאנאת אובייסקרה טוען שההוואים ידעו שקוק אינו אל. הוא מציע שההחלטה לפגוע בו נבעה מתגובות למצבים מעשיים וליחס שהיה להם כלפי קוק וצוותו.

המוות הוביל לזעם בקרב האנגלים. הם נקמו, תקפו כפרים והרוסו בתים. ספינות קוק שבו לאנגליה רק כמה שנים לאחר מכן.

ג'יימס קוק (1728, 1779) היה קצין אנגלי וים-מגלה. הוא נולד במשפחה ענייה ולמד ים וניווט. ניווט = לדעת לאן מגיעים בים.

כשהיה צעיר עבד על ספינות שהובילו פחם. ב-1755 הצטרף לצי. ב-1762 התחתן והיו לו שישה ילדים. רק כמה מהם הגיעו לבגרות.

בשנת 1768 יצא קוק על אוניית אנדוור. המטרה הראשונה הייתה לצפות את מעבר כוכב הלכת נוגה. המטרה הסודית הייתה לחפש יבשת דרומית דמיונית.
הם ביקרו בטהיטי ובניו זילנד. קוק חיקה מפות מדויקות של חופים. ב-1770 עלה לחוף מזרח אוסטרליה. הוא הכריז על החוף בשם בריטניה. בדרך חזרו ללונדון ב-1771 עם דוגמאות של בעלי חיים וצמחים.

במסע הזה הפליג קוק בשתי אוניות ועבר רחוק מאוד דרומה. הוא חצה את חוג הקוטב הדרומי (קו דמי שבדרום). לא מצא יבשת דרומית גדולה. חזר לאנגליה ב-1775 וקיבל פרסים על שמירה על בריאות המלחים.

קוק חיפש מעבר צפון-מערבי בין האוקיינוסים. גילה את איי הוואי (קרא להם איי סנדוויץ'). כששב להוואי נוצרו בעיות עם תושבים מקומיים. במהלך מריבה הוא נהרג ב-14 בפברואר 1779. מותה של קוק הובילה לוויכוח בין מדענים על הסיבות.

קוק זכור כמגלה חשוב במפות ובמסעות. הוא עזר לשפר דרכי ניווט ולהכיר אזורים חדשים בעולם.