דאו (ספינה)

'דאו' (בערבית: 'داو') היא ספינת מפרש ערבית מסורתית. היא מצוידת במפרש לטיני (מפרש משולש) אחד או יותר. הדאו נפוצה בחופי חצי האי ערב, הודו, מזרח אפריקה ואזורים צפוניים קרובים.

דאו גדולה יכולה לשאת צוות של כ־30 ספנים. בדאו קטנה יש בדרך כלל כ־12 ספנים. ללילה השתמשו הספנים בקמל. הקמל הוא כלי ניווט פשוט; בעזרתו מדדו את הזווית בין כוכב הצפון לקו האופק כדי למצוא את קו הרוחב.

עד שנות ה־60 של המאה ה־20 הפליגו דאואים מסחריים בין חופי המפרץ הפרסי לנמלי מזרח אפריקה רק בכוח המפרשים. המטען העיקרי כלל תמרים ודגים בדרכם לאפריקה, ועצי מנגרובים (חומר גלם) בדרכם למפרץ הפרסי. הפלגות אלה נשענו על רוחות המונסון: בדרכם דרומה השתמשו ברוחות החורף או תחילת האביב, ובחזרה צפונה בשלהי האביב או תחילת הקיץ.

בתמונות מופיעים סוגים שונים של דאו, כולל דגמי דייג, דאו שמעבירה נוסעים ודאו עם מפרשים כפולים.

'דאו' (בערבית: 'داو') היא ספינת מפרש ערבית ישנה. יש לה מפרש לטיני. מפרש לטיני הוא מפרש בצורת משולש.

דאו נפוצה ליד חופי חצי האי ערב, הודו ומזרח אפריקה. דאו גדולה יכולה להכיל כ־30 אנשים. בדאו קטנה יש כ־12 אנשים.

בלילה השתמשו הספנים בקמל. קמל הוא כלי פשוט למדידת הזווית בין כוכב הצפון לאופק. כך ידעו באיזה קו רוחב הם נמצאים.

עד שנות ה־60 הפליגו דאואים במסחר בין המפרץ הפרסי למזרח אפריקה רק עם מפרשים. הם הביאו תמרים ודגים לאפריקה. בדרך חזרה הביאו עצי מנגרובים למפרץ. הם הפליגו דרומה עם הרוחות בחורף וחזרו צפונה באביב.

יש דגמי דייג, דגמי נוסעים וגם דאו עם מפרשים כפולים.