דאו דה ג'ינג

דאו דה ג'ינג (道德經, Dàodéjīng) מיוחס לחכם הסיני לאו דזה. הספר מכיל 81 שירים קצרים. שמו פירושו גס הוא "ספר הדרך והסגולה". שמו המקורי היה "לאו דזה".

זהו הטקסט המרכזי של הדאואיזם, תנועה פילוסופית המתמקדת ב"דאו" (הדרך, מעין חוק טבע). הדאו דה ג'ינג השפיע על הפילוסופיה הסינית כולה. הוא תורגם לשפות רבות ונחשב לאחד הכתבים הכי נפוצים בעולם.

מחקרי התאריכים נחלקים. באופן מסורתי מקשרים את חיבורו למאה השישית לפני הספירה. חוקרים אחרים מזכירים את המאה הרביעית. ככל הנראה צורת הספר שקיבלנו הסופית התייצבה במאה השלישית לפני הספירה. שמו של המחבר והמעורבות שלו שנויים במחלוקת; ייתכן שיש גם מחברים נוספים.

הטקסט השתנה עם הזמן. חלק מהשינויים נובעים משינויים כתיב ועריכות. מוצאים גם טקסטים ארכאולוגיים שנוספו, כמו היצירה הקצרה "האחד הגדול" שהתגלתה ב-1993. בתחילת המאה השלישית פרשן חשוב בשם ואנג בי יצר נוסח קאנוני, שהשפיע רבות עד גילויי הממצאים במאואנג דווי (1973) ובגואודיאן (1993). חלק מהעותקים העתיקים מתוארכים לפני שנת 300 לפנה"ס.

הספר כתוב בשירים קצרים. יש בו בערך 5,000 תווים ו־81 פרקים. המבנה לא תמיד קוהרנטי, וייתכן שהחלוקה לפרקים נעשתה מאוחר יותר.

התרגום הראשון לעברית יצא ב-1973 על ידי יורי גראוזה וחנוך קלעי. תרגום בולט נוסף הוא של דן דאור ויואב אריאל מ-2007. תרגום זה מבוסס על מקורות סיניים וכולל הערות ומספר טקסטים קטנים נוספים.

הטקסט משלב שירה ורעיונות פילוסופיים. רעיונות מרכזיים: שוויון, פשטות, ספונטניות וויתור על מעשה מיותר. מופיע המונח וו-ווי (wu wei), שפירושו "א־פעולה" או פעולה מינימלית. ה"דאו" הוא רעיון חמקמק ולא מוגדר בקלות. השירים מציעים דרך חיים שמחפשת איזון בין הפכים ורמוניה עם טבע הדברים. וו-ווי איננה חוסר פעולה מוחלט, אלא הימנעות מפעולות שמנסות להילחם בטבע.

אנשים שגדלו בסביבה מערבית, שנוטה לחשיבה לוגית ברורה, עלולים להתקשות בהגדרות המטושטשות של הדאו. הדאו אינו מגדיר טוב ורע או שכר ועונש בצורה ברורה. עם זאת, יש הוגים מערביים שמוצאים רעיונות קרובים בתרומתם לתיאוריה של התודעה.

דאו דה ג'ינג (道德經) הוא ספר עתיק. שמו אומר "ספר הדרך והסגולה". הספר נקשר ללאו דזה, חכם סיני.

זהו הספר החשוב בדאואיזם. דאואיזם זה רעיון שעוסק ב"דאו", הדרך. בדרך מתנהגים לפי הטבע.
הספר מכיל 81 שירים קצרים. קראו אותו והרבה שפות תרגמו אותו.

הטקסט השתנה עם הזמן. מצאו עותקים עתיקים בקברים ב־1973 וב־1993. מצאו גם טקסט קצר בשם "האחד הגדול".

הספר כולל כ־5,000 תווים ו־81 פרקים. רוב הפרקים הם שירים קצרים.

התרגום הראשון לעברית יצא ב־1973 על ידי יורי גראוזה וחנוך קלעי. תרגום נוסף בולט יצא ב־2007 על ידי דן דאור ויואב אריאל.

הספר כותב על חיים פשוטים והתנהגות טבעית. הוא מדבר על איזון ושקט. מופיע רעיון בשם וו-ווי (wu wei). וו-ווי מסביר לפעמים: לא לעשות יותר מדי, לפעול באופן טבעי. ה"דאו", הדרך, קשה להגדרה.

אנשים ממערב לפעמים מתקשים להבין את הרעיונות. הספר לא מדבר על טוב ורע כפי שנהוג לדבר במערב.