דבורית שרגל

דבורית שרגל היא דוקומנטריסטית, יוצרת סרטי תעודה. היא גדלה בפתח‑תקווה והחלה את דרכה העיתונאית ב-1987 בעיתון "חדשות". אחרי זה עבדה ב"עיתון תל אביב" וב"מעריב", הייתה עורכת משותפת של המקומון "זמן תל‑אביב" ועורכת בכירה ב"נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל". במקביל כתבה וביקרה סרטים לשבועון "רייטינג" והייתה סגנית העורך. את פעילותה בעיתונות סיימה באוגוסט 2007, ולאחר מכן ערכה את אתר התוכן של "תפוז" עד אמצע 2008.

שרגל בחרה שלא להינשא ולא להוליד ילדים. ב-2 באוגוסט 2006 פרסמה מאמר אישי בידיעות אחרונות על ההחלטה הזאת, ובהמשך פרסמה גרסה מורחבת בבלוג שלה.

הבלוג נפתח ב-31 בדצמבר 2005 באתר ישרא‑בלוג. בתחילה הוא היה אנונימי. ביוני 2006 חשפה הכותבת את זהותה כשמה: דבורית שרגל, מבקרת קולנוע. הבלוג נבחר לאשת הרשת של שנתו באתר nrg.

שרגל פרסמה פוסטים כמעט מדי יום. היא פירסמה באופן קבוע סקירה שבועית בשם "אצבעות שחורות", שהייתה סיכום וניתוח של מוספי שבת. במהלך השנים הבלוג עבר פלטפורמות: ל‑TheMarker, ל‑orangetime, לאתר אייס, ולבסוף חזר לאתר האישי שלה. ב־ינואר 2012 זכתה בפרס הישראלי לביקורת התקשורת. במאי 2015 הודיעה על פרישתה מכתיבה שוטפת, ומאז (נכון ל־2021) מפרסמת בעיקר פעם בשנה.

בדצמבר 2014 צאה לאקרנים עבודתה הדוקומנטרית "איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?". הסרט חיפש את הילדים שהופיעו בסדרת הספרים "ילדי העולם", וצולם במקור על ידי חנה ריבקין‑בריק. הסרט היה מועמד לפרס אופיר בקטגוריית התיעודי הקצר לשנת 2015. שרגל ממנה את הפקת הסרט בעזרת מימון המונים, גיוס כסף מהרבה אנשים ברשת, אחרי שלא קיבלה תמיכה ממוסדות הקולנוע.

הצלחת הסרט אפשרה הוצאה מחודשת של כמה ספרים מסדרת "ילדי העולם". ב־8 ביולי 2016 הוקרנה הבכורה של ההמשך "אפריקה!". השלישי בסדרה, "איפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו?", הוקרן לראשונה באוקטובר 2017, והסרטים הושלמו כטרילוגיה.

במאי 2016 השלימה שרגל את הסרט "כדור בגב", ששודר ביום הזיכרון לחללי צה"ל. ב־2021 הופק הסרט "עלילות תלמי המנגב וחיים הזורק החוצה" על אוספים וצילומים יפואיים, בהפקתה עם אורי רותם. ב־2023 יצא הסרט "לחיות כאילו יש מחר" על נועם רוזנבוים, צעירה שהתמודדה עם סרטן; לאחר מותה הולכת‑המסע שלה תועדה, ובהסרט נראים שבעה ימי אבל ותמיכה של זרים במשפחה.

ב-2025 יצא ספרה של שרגל "אם יש לה מצלמה ביד היא לא מפחדת". הספר מתמקד בחייה, במשפחה ובעבודתה של חנה ריבקין‑בריק. הוא כולל צילומים נדירים ומכתבים בין ריבקין‑בריק לאחותה יוג'יני סודרברג פרלס.

דבורית שרגל יצרה סרטים תיעודיים. סרטים תיעודיים הם סרטים על דברים אמיתיים.
היא גדלה בפתח‑תקווה. היא עבדה בעיתונים מאז 1987. היא היתה גם מבקרת קולנוע.
היא בחרה לא להינשא ולא להביא ילדים, וסיפרה על זה במאמר ובבלוג שלה.

הבלוג נפתח ב-2005. בלוג הוא אתר שבו כותבים על מחשבות ודעות.
בהתחלה הכותבת הייתה אנונימית. ב־2006 היא גילתה מי היא.
היא פרסמה פוסטים כמעט כל יום. מדי שבוע כתבה סיכום בשם "אצבעות שחורות".
הבלוג עבר מאתר לאתר, ובאחת השנים היא גם קיבלה פרס על הביקורת שלה.
מאז 2015 היא כותבת פחות, ובשנים האחרונות כמעט פעם בשנה.

בשנת 2014 יצא סרט שלה בשם "איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו‑סאן?".
הסרט חיפש את הילדים שנערכו עליהם ספרים ישנים. הצלחת הסרט גרמה לכך שהדפיסו שוב כמה מספרי הסדרה.
לאחריו יצאו עוד סרטים שהפכו לסדרה של שלושה סרטים.

בשנת 2016 יצא סרט נוסף שלה ששודר ביום הזיכרון לחללי צה"ל.
ב־2021 ו־2023 יצאו גם סרטים אחרים שלה. בסרט מ־2023 נראה סיפור של צעירה שנאבקה במחלה.

ב־2025 יצא ספר על חייה ועבודותיה של חנה ריבקין‑בריק. הספר כולל תמונות ומכתביים אישיים.