דוברוג'ה

דוברוג'ה היא חבל ארץ בין הים השחור לבין הדנובה, ותחומה מתחלק בין רומניה ובולגריה.

החלק הבולגרי נקרא גם "הקדרילטר". מחלוקות על הבעלות באזור גרמו בין השאר לפרוץ מלחמת הבלקן השנייה, שבה בולגריה הובסה.

הערים העיקריות בצד הרומני הן קונסטנצה, מנגליה וטולצ'אה. בצד הבולגרי בולטות סיליסטרה ודובריץ'. שטח החבל כ-23,100 קמ"ר.

על פי נתוני 2011, בחלק הרומני התגוררו כ-897,165 תושבים. הרוב היו רומנים, ויש גם טורקים, טטרים, רוסים וצוענים (רומא). בחלק הבולגרי חיו כ-283,395 תושבים, בעיקר בולגרים וכן טורקים וצוענים.


ברומאים כונו האזור "סקיתיה מינור" (Scythia Minor). שם מודרני של האזור נובע משמו של הדספוט דוברוטיצ'י (Despot Dobrotici), שליט מהמאה ה-14. (דספוט הוא סוג של נסיך או שליט מקומי.)

לאחר מלחמת הבלקן השנייה הוסדר המצב בהסכם בוקרשט ב-1913, והשטח חולק בין רומניה לבולגריה עם תוספת שטחים לרומניה. במלחמת העולם הראשונה בולגריה הצטרפה למעצמות המרכז והפסידה. בחוזה ניי (נובמבר 1919) קיבלה רומניה חלקים מבולגריה, כולל דוברוג'ה.

במהלך מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1940, בלחץ גרמני נמסר אזור דרום דוברוג'ה חזרה לבולגריה בהסכם קראיובה. לאחר המלחמה חולק החבל שוב בין המדינות במסגרת חוזה פריז ב-1947.

דוברוג'ה הוא אזור בין הים השחור לבין הנהר דנובה. (דנובה הוא נהר גדול.)

האזור מחולק היום בין רומניה ובולגריה. החלק בבולגריה נקרא גם הקדרילטר.

העיר הגדולה שם ברומניה היא קונסטנצה. בחלק הבולגרי יש את סיליסטרה.

שטח דוברוג'ה הוא כ-23,100 קמ"ר. בשנת 2011 היו שם בערך 897,000 תושבים בצד הרומני וכ-283,000 בצד הבולגרי.


ברומאים קראו לאזור "סקיתיה מינור". השם דוברוג'ה הגיע משמו של דוברוטיצ'י, שליט במאה ה-14. (דוברוטיצ'י היה דספוט, שליט או נסיך.)

היו מלחמות ומסמכים ששינו מי שולט באזור. ב-1913 סוכם שהשטח יחולק. ב-1940 חלק מדרום דוברוג'ה חזר לבולגריה. אחרי מלחמת העולם השנייה החבל שוב חולק בין שתי המדינות.