דוד אנטול ברוצקוס

דוד אנטול ברוצקוס (1910, סנקט פטרבורג, 28.10.1999, ירושלים) היה אדריכל וצייר ישראלי.

נולד למשפחה יהודית ציונית. אביו, בוריס דב ברוצקוס, היה כלכלן שנודע והמשיך לקריירה אקדמית בארץ. אחיו אליעזר ברוצקוס היה מתכנן ערים חשוב. יוליוס ברוצקוס היה דודו ופעיל ציוני.
ב-1922 היגרה המשפחה לברלין, אחרי גירוש האב מרוסיה הסובייטית. הוא רכש השכלה בבית הספר הטכני הגבוה בברלין. בנוסף למד אמנות בבית הספר של יוהנס איטן.
ב-1935 קיבל תואר אדריכל (מי שמתכנן מבנים) ועלה לארץ ישראל. בתחילה עבד כשכיר במשרדים שונים. מ-1938 הופעל כאדריכל עצמאי.
בתחילת שנות ה-40 הועסק על ידי השלטונות הבריטים כמתכנן עבור הצבא הבריטי. עם קום המדינה מונה למנהל הלשכה המחוזית לתכנון בירושלים.
ב-1992 הוענק לו פרס יקיר אגודת האדריכלים.

נשוי לאיטה ברוצקוס, פסיכולוגית. אב לקולין ודפנה. (הטקסט מזכיר את קולין עם הסימון: אשתו הראשונה ואם ילדיו של המשורר והמתרגם אהרן שבתאי.)

בהר הרצל
בירושלים, רחוב יפו (1990)

דוד אנטול ברוצקוס (1910, 1999) היה אדריכל וצייר.

נולד בסנקט פטרבורג במשפחה ציונית. ב-1922 המשפחה עברה לברלין.
למד בבית הספר הטכני ובבית ספר לאמנות של יוהנס איטן.
ב-1935 סיים אדריכלות. אדריכל = מי שמתכנן בניינים.
עלה לירושלים וגר שם כל חייו. תחילה עבד כשכיר, ומ-1938 עבד לבד.
בימי השלטון הבריטי תכנן גם עבור הצבא. אחרי קום המדינה ניהל את משרדי התכנון בירושלים.
ב-1992 קיבל פרס חשוב לאדריכלים.

נשוי לאיטה. אב לקולין ודפנה. (מסופר על קולין בהקשר למשורר אהרן שבתאי.)

הר הרצל
רחוב יפו, ירושלים (1990)