דוד הבנאי

דוד הבנאי (1073, 24 בינואר 1125) מבית בגרטיוני היה מלך גאורגיה המאוחדת מ-1089 עד 1125. נולד בכותאיסי כבן יחיד למלך גיאורגי השני ולאלנה. בגיל 16, בתקופת פלישות הסלג'וקים (שבטים טורקיים), החל לכהן לאחר שאביו ויתר על המלוכה.

דוד רצה לאחד ולחזק את הממלכה. הוא ריכז את הממשל ושלט על אצילים וכמרים שלא צייתו. ייסד צבא ושינה את שיטת הניהול כך שהמלך ישלוט חזק יותר. בשנים 1089, 1100 הוא שיקם ערים ומחוזות שנהרסו, הפסיק לשלם מס לסלג'וקים וניצל את היסוסם בזמן מסעי הצלב כדי להרחיב את שליטתו.

בשנים הראשונות כבש מנזר אסטרטגי, זדאזני (1101), ושחרר חלקים ממזרח גאורגיה. ב-1093 אסר את האציל ליפאריט באר'וואשי, ובשנים שאחר כך ביטל דוכסויות שמנעו מהמלוכה שליטה מלאה.

הוא דחק לאט את הסלג'וקים החוצה. בין 1110 ל-1118 כבש מצודות חשובות כמו סאמשווילדה, רוסתווי, גישי ולורי. כדי לחזק את הצבא ערך רפורמה: בין 1118 ל-1120 הוא יישב מחדש 40,000 משפחות של קיפצ'קים (שבט טורקי מצפון הקווקז). כל משפחה התחייבה לספק חייל וסוס. הכוח החדש היה תלוי ישירות במלך.

ב-12 באוגוסט 1121 ניצח דוד בקרב דידגורי ניצחון מכריע נגד קואליציה מוסלמית גדולה. הניצחון הזה שינה את מאזן הכוחות באזור. ב-1122 כבש את טביליסי והעביר לשם את בירתו.

לאחר מכן שחרר דמניסי (1123) וכבש את שירוואן ואת העיר ארמנית כאן-אִני (1124). גבולות הממלכה הגיעו עד נהר האראס.

דוד דגל בסובלנות דתית. לבטל מיסים וחובות שהוטלו על מוסלמים ויהודים, והגן על סופים (מוסלמים מיסטיים) וחכמים מוסלמים.

דוד היה גם משורר. סביב 1120 חיבר את "מזמור החרטה" ביצירה דתית המביעה ענווה ואמונה. הוא תמך בחינוך: שלח תלמידים לביזנטיון ללמוד שפות ולהביא תרגומים. בממלכתו פעלו כמה אקדמיות, ביניהן אקדמיית גלאתי.

בתקופתו הושלמו קתדרלות ומנזרים חשובים. האומנות הדתית, כתבי היד והעבודות המתכתיות הגיעו לרמה גבוהה.

בבניו ובבנותיו הבולטים: הנסיכה תמר, שהייתה נשואה לשליט שירוואן והפכה לנזירה לאחר אלמנותה; הנסיכה קטאי (אירינה), שנישאה לבני משפחות קיסריות ביזנטיות; ודמטרה הראשון (נולד סביב 1093), שירש אותו על כס המלוכה.

דוד כונה מלך בדרגה גבוהה, כולל כתר על אמיצים ואומות שונות באזור: אבחזים, כרתוליים, ארמנים, שירוואנים ועוד.

דוד נחשב לגדול המלכים הגאורגים. רפורמותיו הצבאיות והמנהליות איחדו את האומה. הוא הוכתר קדוש בכנסייה האורתודוקסית הגאורגית. הדגל הלאומי של גאורגיה מבוסס על דגלים מאז תקופתו, ועיטור דוד הבנאי הוא פרס כבוד עד היום. דוד נפטר ב-24 בינואר 1125 ונקבר במנזר גלאתי, בקבר שביקש שיהיה מתחת לאבן כך שמבקרים ידרכו עליו. בנו דמטרה המשיך את דרכו.

דוד הבנאי נולד ב-1073 בכותאיסי. אביו היה המלך גיאורגי השני. בגיל 16 הוא עלה למלוכה.

הוא רצה להחזיר את הממלכה לחיים. סלג'וקים (שבט טורקי) פלשו לאזור. דוד בנה צבא וארגן את הממשל. הוא שיקם כפרים וערים שניזוקו.

דוד שילב 40,000 משפחות של קיפצ'קים (שבט טורקי). כל משפחה נתנה חייל. ב-1121 ניצח בקרב דידגורי ניצחון גדול. ב-1122 כבש את טביליסי והפך אותה לבירה.

הוא היה טוב כלפי אנשים מדתות שונות. הוא ביטל מיסים למוסלמים וליהודים והגן על חכמים.

דוד כתב שיר דתי חזק סביב 1120. הוא פעל להקמת בתי ספר. בזמןו הושלמו כמה כנסיות ומנזרים. אמנות וספרים פרחו.

בניו ובנותיו כוללים את תמר, קטאי ודמטרה הראשון. דמטרה ירש את המלוכה לאחר מותו.

דוד נחשב לגיבור לאומי. רבים בגאורגיה גאים בו עד היום. קברו במנזר גלאתי הוא אתר חשוב.