דוד ודובינסקי נולד בבנדין שבפולין. בצעירותו לקח חלק בהגנה העצמית של קהילות יהודיות נגד פורעים. אחר כך למד רפואה פסיכיאטרית (רפואה שעוסקת במחלות נפש). בבגרותו הפך לאחד מראשי התנועה הרוויזיוניסטית בפולין.
בשנת 1940, כשהוא בגטו ורשה, פעל בארגון סיוע הדדי לשוכני הגטו (ZTOS). הוא גם היה ממקימי הארגון המחתרתי אצ\"י. ודובינסקי כיהן כראש הנציגות הפוליטית שפעלה ליד מטה הארגון. בזמן קיום הגטו עבד בבית חולים ברחוב צ'יסטה.
כשפרץ מרד גטו ורשה היה בבית החולים. הכוחות הנאציים עצרו אותו והוא נשלח דרך האומשלגפלץ, אזור השילוחים בגטו, אל מיידנק. בהמשך הועבר בין 12 מחנות ריכוז והצליח לשרוד.
לאחר נפילת גרמניה עבר לאיטליה והשתתף בפעילות פוליטית בקרב שארית הפליטה. בשליחותו של האצ\"י נסע לארצות הברית מטעם ה"וועד הלאומי לשחרור האומה" עם ערי ז'בוטינסקי, הלל קוק ואחרים. בשנת 1961 הופיע כעד במשפט אייכמן בירושלים.
לקראת יום השואה תש\"ל (1970) הוזמן לשאת דברים בעצרת זיכרון בבית ז'בוטינסקי בתל אביב. לפי עדותו של העיתונאי חיים לזר ליטאי, דקות אחרי שסיים את נאומו הוא נפטר. הובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים.
דוד ודובינסקי נולד בבנדין שבפולין. כצעיר עזר להגן על יהודים. אחר כך למד רפואה פסיכיאטרית. רפואה פסיכיאטרית עוסקת בטיפול במחלות נפש.
ב-1940, כשהוקם גטו ורשה, עבד בארגון שסייע לתושבים. הוא גם עזר להקים את אצ\"י. הוא היה ראש נציגות פוליטית ועבד בבית חולים בצ'יסטה.
כשפרץ המרד בגטו היה בבית החולים. הנאצים עצרו אותו. הוא נשלח דרך האומשלגפלץ, אזור השילוחים, למחנה מיידנק. בהמשך הועבר ל-12 מחנות ריכוז. הוא שרד את התקופה הקשה.
אחרי המלחמה עבר לאיטליה ועבד עם שאר הישארית. נסע לארצות הברית כנציג של האצ\"י. ב-1961 העיד במשפט אייכמן בירושלים.
ב-1970 נקרא לנאום בעצרת זיכרון בתל אביב. דקות אחרי הנאום הוא נפטר. נקבר בהר הזיתים בירושלים.
תגובות גולשים